המשבר האדיר שפרץ בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים מאיים לחסל ברגע את המשענת הסוציאלית שהובטחה ליותר ממיליון ישראלים ולהותירם חשופים לקטסטרופה כלכלית חסרת תקדים. עם זאת, ולו משום היקפו ועוצמתו של המשבר, הוא טומן בתוכו גם הזדמנות חסרת תקדים לכינונו של "ניו דיל" בתחום הביטוח הסיעודי והגדרה מחדש של גבולות הגזרה בין אחריות המדינה והשוק הפרטי. 
 
אנו, נציגים בכירים מכלל מפלגות הכנסת, יזמנו ופעלנו נמרצות בשנה האחרונה למען חקיקתו של חוק ביטוח סיעוד ממלכתי בישראל מתוך הבנה ברורה כי זהו צו השעה. כ־80 חברי כנסת מכל סיעות הבית הצטרפו ליוזמה והחליטו לקדמה במשותף. העלויות האדירות והמאמירות הנופלות כנטל כבד על כתפיהם הרצוצות ממילא של הקשישים ובני משפחותיהם, וכך גם הדרת אוכלוסיות רבות מדי (באמצעות פרוצדורות קשוחות ומיותרות כמבחני תלות ומבחני הכנסה למשפחה הרחבה) ממעגל הזכאות ומתמיכת מנגנוני הסיוע המצומצם גם כך, מביאים להפקרת מאות אלפי ישראלים בשנה ולהטבעתם מתחת לרף המינימלי של חיים בכבוד וברווחה. 
 
כבר עתה, אף שהקשישים מהווים את אחת האוכלוסיות העניות והחלשות ביותר בחברה, כמחצית מההוצאה הלאומית לסיעוד (14 מיליארד שקל) מגיעה מכיסם הפרטי של האזרחים, והמגמה רק גוברת; תלות בעייתית למדי לאור עלויות הסיעוד המוגזמות. אחד מכל ארבעה קשישים בישראל הופך  כיום סיעודי והסטטיסטיקה הזו רק תלך ותעלה עם ההארכות הצפויה בתוחלת החיים; מהיכרות עמוקה עם הנתונים אנו קובעים כי המודל הנוכחי של אספקה ומימון שירותי סיעוד לא יוכל לתמוך עוד במגמה דמוגרפית זו, וללא כינונו של מודל חדש המשקף מעורבות גדולה יותר של המדינה, הנטל האדיר יוביל לקריסתן ולהתמוטטותן של משפחות רבות.

אמת, אנו מחזיקים בתפיסות ובעמדות פוליטיות שונות ועם זאת שותפים יחדיו להסכמה כי זוהי חובתן הברורה והדחופה של הכנסת ושל הממשלה להביא להרחבת פעולתה ואחריותה של המדינה בתחום הסיעודי על חשבון הביטוחים המסחריים שצריכים להידחק מהרובד האלמנטרי אל זה האלקטיבי. 

נכים קשישים. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
נכים קשישים. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

 

כיום, דווקא בשעה שבה הקשיש זקוק יותר מכל למשענת הסוציאלית של המדינה, אם בטיפול ביתי ואם באשפוז סיעודי, היא נעלמת ומתאמצת לגלגל את העלות על המשפחה. אפילו במקרים שבהם עומדת זכאות למבוטח, הפער בין היקף הטיפול הנדרש ובין מדיניות הסיוע הקפוצה הוא עצום, וגם כאן נאלצת המשפחה לגשר באמצעות נטילת הלוואות, צמצום שעות עבודה ולעתים גם כניסה לחובות כבדים. התוצאה היא, כפי שקבע לאחרונה גם בנק ישראל, נטל כביר ולא פרופורציונלי בגובה מאות אלפי שקלים במצטבר למשפחה.
 
לפיכך, דרישתנו המרכזית היא לעגן את שירותי הסיעוד בקהילה ובאשפוז במסגרת סל הבריאות הממלכתי, תוך הבטחת כיסוי אוניברסלי בהיקף ראוי ובר קיימא לכל אזרח הנזקק לסיוע סיעודי. כמו כן, כוללת הצעתנו ריכוך והפשטה משמעותיים של הליכי בדיקת הזכאות, הגברת היעילות והתיאום בין הגופים וריכוז השירותים בקופות החולים וכן חיזוק מערך הטיפול בקהילה ויצירת מעטפת תומכת גם למשפחה. 
 
המימון יבוא מהעלאה מזערית של 0.75% במס הבריאות. יותר מ־90% מהציבור תומך בהסדר הזה בעקביות והוא יודע למה... כיום הישראלים הרי מבינים שהמדינה כמעט לא תהיה שם בשבילם ברגע האמת ועדיין לא מוכנים ליפול לנטל על משפחתם. לכן, ההוצאה לא נעלמת אלא פשוט מופנית לקניית ביטוחי סיעוד מסחריים שמספרם זינק בכ־25% בתוך שש שנים. אולם שכבת ההגנה הראשונית בסיעוד היא עניין לממלכה ולא רק למשפחה, וגם נתוני המקרו המשופרים מייצרים הזדמנות ממשית וקרקע נוחה. כך, ורק כך, נוכל להבטיח שבאמת אף קשיש סיעודי לא יוותר עוד מאחור.

כתבו: ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), דב חנין (הרשימה המשותפת), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יואב קיש (הליכוד), טלי פלוסקוב (כולנו), יואב בן צור (ש"ס), מיכל רוזין (מרצ), אורי מקלב (יהדות התורה) וקארין אלהרר (יש עתיד)