לפעמים רועדות לך הידיים, לא כמטאפורה. פשוט רועדות. אתה מרגיש שאתה עושה משהו שעלול לזעזע את עולמך ואת עולמם של אנשים אחרים, אבל אתה מבין ויודע שאין דרך אחרת. כובד האחריות הרובץ על כתפיך גורם לך לא לישון טוב בלילה, אם בכלל. שלא לדבר על הפחד מכך שמה שאתה עומד לעשות, עלול לפגוע בך ברמה האישית.

זו חלק מהמציאות אליה נקלעתי ברגע שהחלטתי שאני צריך להגיש, בשם אדם ששכר את שירותיי תביעה אישית נגד קולגה, חברה למקצוע. לא יכולתי להימלט מהמחשבות על מה יאמרו שאר חבריי. באוזניי הדהד כלל 26 לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין: " בכל עניין מקצועי יגלה עורך דין יחס חברי כלפי חברו למקצוע".

היה לי ברור שהגשת תביעה על סך של 200,000 ש"ח, נגד עורך דין אחר, לא עונה על ההגדרה של ״יחס חברי״. אך לאחר התחבטויות רבות, הבנתי שזהו הדבר הנכון לעשות ושאם לא אעשה זאת אמעל בחובת הנאמנות שלי כלפי הלקוח. ברור לי גם כן, שתכליתה של התביעה היא לשמור על כבוד מקצוע עריכת הדין ולהיאבק בדימוי, הלא מוצדק, שנוצר לעורכי דין בתחום דיני המשפחה, כאילו הם לא יותר משכירי חרב, שעסוקים בטובתם האישית, גם במחיר של פגיעה מיותרת בצד שכנגד ובילדים, שאינם חלק ישיר מההליך המשפטי.

לאחר מחשבה והתלבטויות רבות, שרק את חלקן פרשתי כאן, ולאחר הבנה שזו טובת הלקוח, הגשתי בשמו תביעה נזיקית נגד עורכת דין, שלשיטתנו היא זו שהמליצה ללקוחה שלה להגיש תלונת שווא כנגד הלקוח שלי, במטרה להרחיק אותו מהבית ומילדיו, תוך ציפייה להשיג באופן זה, הישגים משפטיים וטקטיים מפוקפקים.

נטענו כלפי הלקוח שלי טענות שהוא פדופיל

הלקוח שלי, מנהל הליך גירושין ארוך, אשר החל לפני כשנה וחצי. בדרך, נטענו כלפיו טענות קשות ומופרכות,שהתחלפו, מפעם לפעם, באופן רנדומלי. פעם נטען שהוא פדופיל המסוכן לבנותיו ולכן חייב לצאת מן הבית, פעם אחרת נטען כי בעבר הרחוק, הוא פגע מינית בפרודתו ובפעם נוספת טענה הפרודה שהיא רק מרגישה מאוימת. אבל מי באמת יכול להתווכח עם רגשותיה?

בכל אחת מהפעמים, עמלנו קשה כדי להפריך את הטענות הללו. בית המשפט לענייני משפחה, אליו הוגשו, בשתי הזדמנויות, בקשות לצווי הגנה, דחה אותן, לאחר שטרחנו להוכיח ש"לא דובים ולא יער". טענותיה של בת הזוג לשעבר על "חששותיה" מא', נדחו גם בבית הדין הרבני וזאת לאחר שמשך חודשים ארוכים, ורק על מנת שלא לקחת סיכון כלשהו, א' מצא את עצמו מורחק מביתו. הפרודה נקטה בטקטיקת התשה, כאשר מצד אחד טענה בבית הדין הרבני שהיא משתוקקת ל"שלום בית", אך באותה נשימה ובדלת האחורית, חיפשה דרכים להרחיק את א' מביתו.

השיא הגיע לאחר שבית המשפט סירב להרחיק את א' מביתו ודחה את בקשתה של פרודתו לצו הגנה. אז פנתה האישה והגישה תלונת שווא למשטרה.

בטח תשאלו מה הקשר לעורכת הדין? מדוע הוגשה נגדה תביעה אישית וגררנו אותה להליך המשפטי? ובכן, הראיות לקשר של עורכת הדין להמלצה להגיש תלונת שווא מגוונות, רק אציין שבאותו יום בו הוגשה התלונה למשטרת ישראל, התקבל איום מפורש מעורכת הדין כי תמליץ ללקוחה שלה להגיש תלונה למשטרה, זאת למרות שלא הייתה בפיה כל טענה קונקרטית שהטילה דופי בהתנהגות של א'. כאן חלחלה התובנה הפשוטה, שללא ההמלצה "המקצועית" שקיבלה הלקוחה מעורכת דינה, היא לא הייתה מגישה את התלונה.

פרקטיקה בזויה של הגשת תלונות שווא

מדובר לצערנו בפרקטיקה בזויה, שבה עורכי דין מעתיקים את המאבק המשפטי לחדרי החקירות, תוך שאלה שבחרו להגיש תלונת שווא, נהנים מכך שהפרקליטות לרוב נוהגת ביחס סלחני מאוד כלפי נשים שהתברר שהגישו תלונת שווא נגד בן זוגן. ברירת המחדל היא מעצר של אותו גבר שהוגשה נגדו תלונה והרחקתו מהבית. רק לאחר מכן, ניתנת לו ההזדמנות, להוכיח שהוא חף מפשע. בדרך, הוא נאלץ לעבור דרך חתחתים, לשפוך עשרות אלפי שקלים על ייצוג משפטי וכל זאת,כאשר הוא מורחק מביתו ומילדיו.

שלא תבינו אותי לא נכון, רשויות אכיפת החוק צריכות לגלות אפס סובלנות כלפי אלימות, בפרט כאשר היא מתבצעת בתוך התא המשפחתי, שתפקידו להיות למקום המוגן והמגן ביותר עבור בני המשפחה. אבל הפרקטיקה הבזויה, לפיה מוגשות תלונות שווא, תוך שימוש לרעה בהגנה שהמשטרה ובתי המשפט רוצים לתת לבני משפחה חלשים, פוגעת בראש ובראשונה באותם נשים וילדים שחוו אלימות מהקרובים אליהם.

כולי תקווה שהתביעה תחדד את ההבחנה בין מאבק באלימות לבין שימוש ציני בטענה לאלימות שלא הייתה ולא נבראה.

 

####

תחקיר שטח הפקר מביא תיעוד של המחיר הכלכלי והנפשי האדיר של המאבקים המשפטיים לגירושין. כששכר הטרחה של עורך הדין יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים, חשוב להבין את השפעתם על אופי הגירושין וכיצד הם יכולים לחרחר מלחמה בין שני בני הזוג הפרודים.

בני זוג המחליטים להתגרש, מצויים ברגע השפל של חייהם; מבולבלים, מותשים, כועסים ומפוחדים מהבאות. עם כל המטענים האלה באים, כל אחד בנפרד, לעורך דין שאמור לייצג אותם ולדאוג להם. אבל לא מעט מעורכי הדין לענייני משפחה, במקום לסיים את הסכסוך בשלום, יוצרים מאבק משפטי, מקצינים את המצב הקשה גם כך וגורמים לבני הזוג להיכנס למלחמה מיותרת. לעיתים עורך הדין גורם להליך להתארך ללא צורך בעקבות אינטרס כספי, גם אם זה לא תמיד טובת הלקוח. את המחיר משלמים בני הזוג ובעיקר ילדיהם שנאלצים להתמודד עם הורים שהפכו לאוייבים מרים שמכפישים זה את זו בבית המשפט.

שטח הפקר מביא עדויות קשות על עורכי דין שעשו הכל כדי לפגוע בצד השני, כולל המלצות להגשת תלונות שווא, שיטות לתפיסת ממון ורכוש ודרכים קיצוניות נוספות לגרום ללקוח לנצח בקרב על פירוק היחסים. התחקיר מביא עדות מצולמת כיצד עובדת האסטרטגיה של עורכי הדין ועדויות של גברים ונשים שמספרים על הפגיעה והנזק מהמעורבות של עורכי הדין.

"שטח הפקר"- יום רביעי ה- 22.11.2017 ב- 21:00 ב-כאן 11 ובדיגיטל