"כל הכבוד לכל הנשים האמיצות", נכתב בקמפיין של נעמת לרגל יום האלימות כלפי נשים, יום שמעצם שמו מגדיר באופן מובהק מי התוקף ומי הנתקפת. ומי שלא מצטרפת למאבק? בוגדת. התקשורת עשתה מטעמים מחגיגות התקיפה ושמותיהם של גברים רבים הועלו על המוקד. אבל מה שבאמת מצער הוא דווקא שמותיהם של אלה שלא הוזכרו בתקשורת ולא בפוסטים בפייסבוק. אלה שלא לבשנו עבורם צבע מיוחד בטקס גלובוס הזהב – שאר הגברים, שמבינים ששיח טבעי בין נשים לגברים הוא נחלת העבר. הם, הנורמלים, מורידים את הראש ומחכים שהגל הזה יעבור.



אז מה הבעיה עם קמפיין MeToo# ומדוע 100 שחקניות, יוצרות ואקדמאיות צרפתיות קראו לו ציד מכשפות? כי הקמפיין ממסגר גברים כתוקפים ונשים כקורבנות. מה גם שהוא שם בצד את כל הגברים שחוו בעצמם הטרדה או תקיפה מינית וכאילו אומר להם: "אתם, זה לא מגרש המשחקים שלכם". אבל רגע, על פי נתוני משרד הרווחה 40% מכלל הפונים למרכזי ההגנה לפגיעות מיניות בישראל הם, למרבה ההפתעה, גברים.



במקום שיח מבוסס עובדות, קיבלנו תחרות



אז מדוע אנחנו ממשיכים להיתקל בקמפיין שמציג רק נשים כקורבנות? כי השיח בין גברים ונשים הפך למוקצן, לא מבוסס עובדות, אלא מבוסס תחרות. במקום לראות בהטרדות המיניות תופעה פסולה שפוגעת בחברה כולה, שצריך להוקיע אותה, היא הפכה לדגל אדום שניתן לשלוף במאבקים מגדריים, תוך סימון כל גבר כתוקף בפוטנציה. האשמות קשות מתפרסמות באמצעי התקשורת, המתיחות בין נשים לגברים גוברת, והנה סוף־סוף קבוצת נשים עוצרת את הטירוף ואומרת מספיק! טפלו בבעיה, אבל אל תכלילו. אנחנו לא קורבנות ולא חלשות – אל תעשו מאיתנו כאלה!



יש ארגוני נשים המלבים שיח לוחמני, שיח של תוקפים ומותקפות, שיח דיכוטומי ומכליל שמשריש סטיגמות בחברה שלנו. סטיגמות שמרגע שהן מתקבעות מאוד קשה להיפטר מהן. משפטי שדה שמדלגים על בית המשפט ומתקיימים בזירה התקשורתית לא מאפשרים לנאשם להגן על עצמו והוא גם לא מועמד לדין משפטי אלא ציבורי בלבד.



אם אדם סרח, בטח כשמדובר בעבירה חמורה כמו תקיפה מינית, שיובא בפני שופט. אם נמצא אשם, עליו להיענש במלוא חומרת הדין. כל זה לא קורה – לא משפט, לא ענישה חוקתית ולא מיצוי הדין. דינו כבר נחרץ בתקשורת ואין הוא יכול להתערב בחקירה נגדו מכיוון שהיא איננה מתקיימת. אז אחרי ההתלהבות הרבתי מקמפיין MeToo#, בואו נשאל את עצמנו עם מה נשארנו פרט לעליהום נגד גברים וחצי הרגשה טובה: האם עזרנו לנתקפים באשר הם להתמודד עם מה שעברו? האם טיפלנו בבעיה וחשפנו תוקפים? לצערי, ממש לא.



הכותבת עומדת בראשות תנועת שווים שונים לשוויון מלא בין המינים