מזל טוב! היום חוגגת הכנסת יום הולדת. יום חג. אבל אחרי חמש שנים במשכן, תרשו לי לקלקל קצת את אווירת החגיגה. אקדים ואומר כי אני גאה להיות חברת כנסת בישראל וסבורה שזו זירה חשובה מאוד, שבה אפשר להשפיע מהותית על חיי אזרחי המדינה. עם זאת, אטען כי הכנסת איבדה בשנים האחרונות ממעמדה ויוקרתה, ואנו עדים במיוחד בשנה האחרונה לפיחות חריף בכוחה.



לגישתי, הדבר קרה משתי סיבות עיקריות ושלובות: הראשונה - יכולת דלה לפקח על עבודת הממשלה. ועדות הכנסת מבקשות לזמן שרים וסגני שרים לדווח על עבודתם, אבל אלה בוחרים פשוט לא להגיע ולא לתת דין וחשבון לאף אחד, רק כי הם יכולים. ואם מגיעים פקידים אחרים מהמשרד, לא תמיד יש בידיהם את הנתונים המתבקשים, ולעתים הם אפילו לא מכירים את תוכן הדיון. ככה אי אפשר לפקח באמת על עבודת הממשלה.



לחברי הכנסת יש כלים דלים מאוד לפיקוח ובקרה. המדובר בכלים מיושנים, שטוב היה אם היו משתכללים ומותאמים למציאות, בהם בקשות להצעות דחופות לסדר ולדיונים מהירים, והדובדבן שבקצפת - מוסד השאילתות. חבר כנסת מגיש היום שאילתה ומקווה לקבל מענה מהשר הנכון בזמן ועם הנתונים הרלוונטיים. אבל גם אם הגיע השר הנכון, פעמים רבות הוא יענה תשובות אחרות לגמרי.



הסיבה השנייה היא החשיבות שניתנת להחלטות של ועדת השרים. העובדה שוועדת שרים קובעת אוטומטית את עמדת הכנסת, היא ההפך הגמור מהביטוי השגור ש”הכנסת אמרה את דברה”. הכנסת ממש לא אמרה את דברה, התוצאות ידועות מאליהן, והכוח של הכנסת לשנות נעלם קליל כשיש משמעת קואליציונית כל כך ברורה.



יתרה מכך, העובדה שמשתמשים בכוחה של ועדת שרים כדי להעניש את האופוזיציה פוגעת לחלוטין בכוחה של הכנסת. בפועל, מענישים בכך את אזרחי ישראל. השרה איילת שקד ביטלה שלוש ועדות שרים בשבועות האחרונים כעונש על הפיליבסטר של האופוזיציה בעניין חוק ההמלצות וחוק המרכולים. ועדות השרים עושות מה שהן רוצות. אין שם פרוטוקול, וההחלטות מתקבלות באופן שרירותי ומטעמים לא מקצועיים.



אי אפשר לשתק את הכנסת, למנוע מאיתנו להגיש הצעות חוק, לעכב אותן בוועדות השרים ואז לבכות שאנחנו פונים לבג”ץ. אנחנו לא רוצים לפנות לבג”ץ, אבל בממשלה לא מותירים לנו ברירה.



אין זמן מתאים יותר לחשבון נפש מיום הולדת. אז אחרי החגיגות, העוגות והבלונים, הגיעה העת לעשות בדק בית ולהכניס רוח אחרת וארגז כלים חדש לכנסת ישראל, עם כלים מעודכנים, חדשניים ומהפכניים, שיאפשרו לחברי הכנסת לעשות עבודת פיקוח אמיתית. אסור לאפשר לממשלה, כל ממשלה, לעשות ככל העולה על רוחה. אז כנסת יקרה, יום הולדת שמח. אין גיל לשינוי, ומוטב מאוחר מאשר אף פעם לא.