לפני כשבוע, בעוד ישראל נהנתה מהחום שהקרין ביקורו של סגן הנשיא מייק פנס, התפרסם סקר שתוצאותיו נוגעות בצורה משמעותית לחיינו ועשויות להשפיע לרעה על עתיד יחסינו עם ארה"ב. מדובר על סקר שנערך על ידי מכון "פיו" האמריקאי היוקרתי, אשר עוקב אחרי תמורות בדעת הקהל האמריקאי כלפי מנעד רחב של נושאים, לרבות הדעות כלפי ישראל. בשנים האחרונות הסקרים הללו מצביעים על עלייה הדרגתית בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי בכללותו, ויש מקום להתנחם בכך. אך כאשר אותם סקרים מבחינים בין אוכלוסיות שונות, התמונה המסתמנת שונה לחלוטין ומהווה מקור לדאגה עמוקה.

על פי הסקר האחרון, בפעם הראשונה זה מספר עשורים, מרבית מצביעי המפלגה הדמוקרטית אינם תומכים בישראל, וההפרש בין התמיכה בישראל לתמיכה בפלסטינים זניח. בקרב מצביעים דמוקרטיים המזדהים כליברלים התמיכה בישראל נמוכה אף יותר. נוסף לתמונה קודרת זו, התפרסמו לאחרונה ידיעות בתקשורת האמריקאית המעידות על כך שרוב המועמדים הדמוקרטיים לבחירות לנשיאות ב־2020 רצים משמאל לברני סנדרס, שהצטיין בביקורת נוקבת על ישראל. מאמרים אחרים מדווחים על כריתת ברית בין התנועות בעד זכויות האפרו־אמריקאים, ההיספנים, הלהט"ב והנשים לבין ארגונים אנטי־ישראליים מובהקים כמו ה־BDS. ברית זאת, שהופיעה לראשונה בקמפוסים האמריקאים, זלגה החוצה ומחלחלת כעת בחוגים ליברלים רחבים. בעוד התמיכה בישראל בקרב הליברלים נופלת בצורה ניכרת, התמיכה בעמדות פרו־ישראליות בקרב מצביעי המפלגה הרפובליקנית עולה בהרבה, עד כדי 79%.

אל לנו להיות תלויים בחסדי מפלגה זו או אחרת

המגמות הללו חייבות להדיר שינה מעיניהם של כל מי שחושבים שהתמיכה הדו־מפלגתית - רפובליקנים ודמוקרטים יחדיו - בישראל הינה אינטרס אסטרטגי מובהק. חשוב לזכור שבזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר הנשיא רוזוולט זכה ב־94% מהקול היהודי, הוא לא נקף אצבע להצלת יהודי אירופה מידי הנאצים. מנהיגים שמבינים שיש להם תמיכה אוטומטית, מציבור כזה או אחר, לא בהכרח מרגישים צורך לצאת מגדרם על מנת לרצות את רצון הציבור. זה שנים רבות שהכוח של ישראל בארה"ב נובע מההבנה שהתמיכה בנו מהווה אינטרס כלל־אמריקאי ודו־מפלגתי. אל לנו למצוא את עצמנו תלויים בחסדיה של מפלגה זו או אחרת בלבד, חזקה ככל שתהיה כעת.

מה גם שההיסטוריה הפוליטית מוכיחה שוב ושוב שהמפלגה שידה כרגע אינה על העליונה, עוד תשוב להוות רוב בקונגרס ואף לשכון בבית הלבן. בכל מקרה, על ישראל להתכונן לכל תרחיש פוליטי אפשרי בקרב בת בריתנו החשובה ביותר. עלינו להתייחס בשיא הרצינות לסקר של "פיו", להסיק מסקנות ולפעול מיד בהתאם.

מסקנה אחת היא שהממשל הנוכחי פותח בפני ישראל חלון להשגת הבנות קריטיות בינינו לבין האמריקאים הנוגעות לנושאי הליבה. במישור המדיני, בהיעדר פרטנר פלסטיני, חשוב וחיוני להגיע להסכמות עם האמריקאים שתשמורנה על ביטחוננו ועל צביוננו כמדינה יהודית ודמוקרטית, ודרך האמריקאים להניע תהליך נרמול בינינו לבין המדינות הערביות הסוניות. בעניין ההסכם הגרעיני עם איראן, שעדיין נחשב בקרב רוב הדמוקרטים כהישג מדיני היסטורי, יש לבטלו או לתקנו על מנת לקשר בינו לבין ההתנהגות הרצחנית האיראנית, ושהמגבלות שבו לא יוסרו כל עוד המשטר האסלאמיסטי בשלטון.

כיפת ברזל מדינית ומשפטית

כמו כן, יש לסכם עם האמריקאים על כיפת ברזל מדינית ומשפטית למקרה שצה"ל ייאלץ שוב לפעול נגד חמאס בעזה ונגד חיזבאללה בלבנון. לנוכח ההתבססות של האיראנים בסוריה והחשיבות האסטרטגית של הגולן לביטחונו של כל האזור, יש להשיג תמיכה אמריקאית רשמית לפיתוח ישראלי של הרמה והכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן.

מעבר למהלכים המיידיים הללו, יש להתכונן ליום שבו חלון ההזדמנויות ייסגר ונצטרך לעבוד עם מנהיגות אמריקאית שאינה בהכרח רואה איתנו עין בעין בנושאים הללו. לכן יש צורך מיידי להקדיש משאבים משמעותיים למאמץ הלאומי להחזיר, במידת האפשר, את מצביעי המפלגה הדמוקרטית לתמיכה בישראל. מדובר על מאמץ יותר חשוב מאשר המאבק נגד ה־BDS, משום שה־BDS מהווה סימפטום, יותר מגורם, של השחיקה בתמיכה הליברלית בישראל, ולא להפך.

הצורך במאמץ לאומי זה מקבל משנה תוקף על רקע סקרים אחרים המצביעים על מגמות עגומות יותר, שמעידות על צניחה בתמיכה בישראל בקרב יהודים ליברליים צעירים. כאן, לא רק שיש לשמר את יחסינו עם ארה"ב לדורות הבאים, אלא גם את אחדות העם היהודי ואת מעמדנו כמדינת הלאום שלו.

הכותב הוא ח"כ מטעם כולנו וסגן שר במשרד ראש הממשלה