זו נראתה כמו העסקה המושלמת עבור ממשלת הימין בישראל. הנה, באירופה צצות להן כפטריות אחרי הגשם מפלגות ימין לאומיות, (חלקן לאומניות, לא נורא), שעל דגלן חרוטה המלחמה באסלאם הקיצוני ובפליטים מאפריקה. מה יותר טוב מזה? שילוב אינטרסים של פעם באלף שנה. "אנטישמים?" התפלאו נציגי הימין בישראל כאשר הוזכרו אמירות של דמויות ממפלגות הימין הקיצוניות. "מה פתאום, הם אוהבי ישראל. הנה הם גם ביקרו בירושלים", הם אמרו.

אך השבוע האחרון הדגים כי המשפט "האויב של האויב שלי הוא חבר שלי" הרבה יותר מורכב בפוליטיקה הבינלאומית העכשווית. מפלגת "החוק והצדק" שמובילה את "חוק ההכחשה" בפולין היא לא מקרה קלאסי של מפלגה לאומנית כמו מפלגת החירות באוסטריה או החזית הלאומית בצרפת, שם הסימנים האנטישמיים נטועים בבירור בעברן הלא רחוק של המפלגות.

המפלגה הפולנית היא מפלגת ימין לאומנית  שדוגלת בפולין עצמאית ומשחוררת מלחצים חיצוניים, בעיקר אירופאיים. כך היא ביקשה להתנער מההשפעה הגרמנית על כלכלתה או מניסיונות החישוק של רוסיה. אך מעבר לכך היא עסוקה במירוק הגאווה וההיסטוריה הלאומית, וכאן המפגש עם השואה והיהדות היה בלתי נמנע. בנימוסים הפולניים ובחיוך מזמין הצליחה ממשלת פולין להרדים את ישראל ולהעביר מתחת לאפה את החוק בפרלמנט.

ישראל פשוט לא נספרת

בישראל שאלו, "איך הם יכלו לעשות לנו את זה? הלוא אנחנו בני ברית". ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו נכנס לתמונה, ערך שיחת טלפון עם ראש הממשלה הפולני והוחלט להקים צוות בין מדינתי שיחפש דרכים לתקן את החקיקה לפני שהיא מגיעה לסנאט, וזה היה ללא ספק כדור השינה השני שנתנו הפולנים לישראל. רק ארבעה ימים אחרי שיחת הטלפון הזו העבירו הפולנים את החוק בסנאט וזאת רגע לפני שהחוק נכנס לתוקף על ידי חתימת הנשיא ויעניק למי שיזכיר את פשעם של הפולנים בשואה שלוש שנים בפנים. מה זה אם לא אצבע משולשת כלפי ישראל?

זו פעם ראשונה שישראל זוכה לעדנה ממדינות אירופאיות בזירה הבינלאומית (פולין והונגריה נמנעו בהצבעה באו"ם בנושא ירושלים) ואילו ביחסים הבילאטרלים היא פשוט לא נספרת. מה שמעלה את החשד שאולי ההימנעות בהצבעה האחרונה באו"ם הייתה יותר מחשש אמריקני מאשר אהבה לישראל.

מסקנה, מפלגות הימין הלאומניות והקיצוניות באירופה הן גלגול מתוחכם יותר של סביהן האנטישמיים הקלאסיים. בעוד בעבר הן צעקו את כל המצע שלהן במגפונים ברחובות, הרי שעכשיו הן הבינו שהיהודים חיים בישראל, ואם זה אומר שצריך לעשות איתה עסקים, נעשה - כל עוד זה לא בא על חשבון הכבוד הלאומי שלהן. כי כשזה עומד מול זה, גם שיתוף פעולה של עשרות אלפי פולנים ברצח של מיליוני יהודי פולין יימחה מעל פני האדמה כמו כלום.

בקיצור, המקרה הפולני צריך לסמן לממשלת הימין בישראל להיזהר מהחיבוק החם שהיא מעניקה למפלגות ימין לאומניות וקיצוניות באירופה, לא פעם מדובר בחרב פיפיות. ובמשפט אחד, לא מדובשך ולא מעוקצך.