שר החוץ האיראני מוחמד זריף הגיע לסין והחל במסע שכנוע של המעצמות החתומות על הסכם הגרעין לדבוק בו. למרות הנבואות כי הכל יתפוצץ בעקבות פרישת ארה”ב, האיראנים לא ממהרים לפוצץ דבר. מדוע? כי לאיראן יש תוכנית ארוכת טווח להצטייד בנשק גרעיני. הדבר מתבהר מתוך החשיפה של הארכיון שהוברח על ידי שירותי הביטחון הישראליים. 

בתוכנית האיראנית שלושה מסלולי פיתוח וייצור: העשרת אורניום, ראש קרבי וטיל ארוך טווח. במסלול העשרת האורניום המשימה כמעט הושלמה. איראן יודעת להעשיר אורניום ויש לה מערך צנטריפוגות מרשים. במסלול פיתוח הראש הקרבי המצב לא ברור. לדעתי, האיראנים ממשיכים לפתח את הראש הקרבי באתר סודי כלשהו, כי קל להסתיר זאת. במסלול פיתוח הטילים ארוכי הטווח מפגרת איראן ביחס למסלול ההעשרה בכמה שנים. למעשה, מסלול פיתוח הטילים הוא כיום הנתיב הקריטי. 

למרבה הפלא, נתיב פיתוח וניסוי הטילים ארוכי הטווח וכן נתיב פיתוח ראשי הקרב אינם נכללים בהסכם ואינם מפוקחים. המשמעות היא כי כדי ליישר קו, ועל מנת לעמוד בתאריך היעד להשלמת עיקר התוכנית האיראנית לכונן מערכת נשק גרעינית מבצעית, נותר לה בעיקר לפתח טילים ארוכי טווח – והיא אכן עושה זאת. אני מעריך שההשלמה הזו תימשך כחמש־שש שנים, כלומר עד סמוך לפקיעת הסכם הגרעין. 

אם כך, מה הועילו ה”חכמים” קרי ואובמה בהסכם שכוננו, שמטרתו הייתה לעכב את פרויקט הגרעין האיראני? לא הועילו. האיראנים תחמנו אותם. הם לא נתנו אפילו שנת עיכוב אחת של מועד סיום הפרויקט בתמורה להסרת הסנקציות. הסכם מטומטם.

הכותב הוא תא"ל (מיל'), קצין תותחנים ראשי לשעבר