שני המנהיגים שנפגשו לפנות בוקר בסינגפור הם בעלי תסרוקות מאוד מוזרות. זו לא סתם הערה שולית. זה מחזק את תדמיתם כמוקיונים. המוטיבציה של שניהם כמוקיונים היא שאנשים יצחקו וימחאו כפיים. עצם הפגישה שנעשתה ללא הכנות רציניות מראה שהמוטיבציה שלהם איננה לארגן מחדש את המצב הגיאופוליטי במזרח אסיה, אלא למצוא חן בעיני הבייס שלהם.
 
אצל טראמפ מדובר בשמרנים הקיצוניים בקונגרס, שמתנגדים לכל ויתור למדינה הקומוניסטית. אצל קים מדובר בצבא שתומך ביד חזקה נגד ארה"ב ורואה בכל ויתור סימן של חולשה כלפיה. במשך שנים רבות התאמן צבא קוריאה הצפונית לקראת מלחמה מול קוריאה הדרומית והצבא האמריקאי שמוצב שם. הנשק הגרעיני שקוריאה הצפונית פיתחה היה אמור להרתיע את קוריאה הדרומית ואת ארה"ב מפני פלישה ומפני כל ניסיון לשנות את המשטר במדינה המבודדת. 
נוסף על כך היה הנשק הגרעיני מיועד להעלות את מעמדה של קוריאה הצפונית בעולם ולגרום לכך שיתייחסו אליה כמעצמה ולא כמדינה שולית וטורדנית. החלטה של קים ג'ונג און לפרק את ארצו מנשק גרעיני, אם אכן תתקבל, עלולה לסתור את שתי המגמות הללו. 
 

לכן, אם קים ירבה בוויתורים לארה"ב, מישהו מן הצבא עלול להתנקם בו. וכמו שמקובל בדיקטטורות מסוג זה, התנגדות לשליט מתבטאת בחיסולו הפיזי.
גם טראמפ חושש מפני הקיצונים הימנים שלו, שעלולים ליטול את החוק לידיהם ואולי אפילו לחסל את הנשיא, אם הוא ייראה להם בוגד - חיסול פיזי או פוליטי. לכן אני מעריך שכל אחד משני המנהיגים, משיקבלו את התשואות של הבייס ושל העולם, לא רק שיזכו בפרס נובל לשלום, אלא שהפופולריות שלהם בארצם תרקיע שחקים.

טראמפ וקים נכנסים לפגישתם. צילום: AFP
טראמפ וקים נכנסים לפגישתם. צילום: AFP


כדי לפתור את הבעיה הזו של חשש ממתנגדים ורצון לזכות בתהילה עולמית, אני סבור שכל אחד מהם יסתפק בהישג מועט. דונלד טראמפ עשוי להסתפק בסיום רשמי של המלחמה בין ארה"ב לקוריאה הצפונית, מלחמה שאגב אינה קיימת באופן רשמי, משום שעל הנייר מלחמת קוריאה הייתה בין הקוריאות לבין עצמן. זו הייתה מלחמה שבה חילות האו"ם לחמו נגד תוקפנותה של קוריאה הצפונית, והצבא האמריקאי השתתף בלחימה בתור צבא האו"ם.
 
קים ג'ונג און עשוי להסתפק בהכרזה על התפרקות מנשק גרעיני, אף שהיא תצריך זמן רב ופיקוח בינלאומי ממושך. קים גם עלול לפרש את המשמעות של פירוק נשק גרעיני כהחלטה שחלה על כל חצי האי קוריאה. אומנם לקוריאה הדרומית אין נשק גרעיני, אבל לצבא האמריקאי שחונה בשטחה ככל הנראה יש. אם אכן כך יהיה, התעקשות של קוריאה הצפונית על פירוק הצבא האמריקאי בדרום מנשקו הגרעיני עלולה לגרום למשבר בשיחות.

הכותב הוא ראש החוג ללימודי מזרח אסיה לשעבר באוני' העברית