משהו רע ומר קורה לה למפלגת העבודה מאז נכנס לתפקידו היו"ר אבי גבאי. דומה שבוחריו מקרב חברי המפלגה, אשר העדיפו אותו על פני עמיר פרץ, לא העלו על דעתם שכך הוא עשוי להתנהג, להגיב, להפיץ את דעותיו, להשתלט על מוסדות המפלגה ובאמצעותם לעקר כל נוהג ונוהל דמוקרטי שהיה קיים בה מאז הקמתה ולאורך כל ועידותיה. כינוס הוועידה לשם העברת החלטה המחסלת כליל את הליכי הבחירה של חברי הוועידה הוא עדות לבוקה ומבולקה הארגונית, התקנונית והמשפטית שגבאי הכניס את המפלגה אליה.



מאז ומעולם הייתה ועידת העבודה הגוף העליון והחוקתי שנבחר בסניפי המפלגה. הוא כלל את ותיקי בכיריה, את יישובי הפריפריה וההתיישבות העובדת, הוא היה שקוף ופומבי וביטא את רצון החברים לייצוג כפי שנראה להם. אך לא עוד. בכוונת מכוון החל גבאי בהליך הרשמה של כל מי שמבקש להיבחר לוועידה, "השחיל" (לצד שלי יחימוביץ', בת בריתו) מאות מהנאמנים להם, הטיל איסור על פרסום רשימת המבקשים להיבחר וחלש על האינפורמציה המזהה של כל אחד ואחד מהם. כשהתקבלה תוצאה המבטיחה לו רוב בוועידה, הופיע גבאי לפתע עם ההצעה המפתה להכיר בכל הנרשמים כחברי הוועידה החדשה ללא הליך בחירה כלשהו.



עיון בהתנהלותם של כל ראשי המפלגה, החל מיצחק רבין ושמעון פרס עד אהוד ברק, עמיר פרץ ושלי יחימוביץ', מגלה כי היו כאלה שניצלו את כוחם כדי להכתיב תהליכים במפלגה - אולם לא היה ולו אחד מהם שנהג בחוסר דמוקרטיות כה הרסנית כפי שנוהג כעת גבאי. המהלך של אישור הרסני שכזה בוועידה הנוכחית בנוי על חולשתה של המפלגה בימים אלה, על חולשתו של המנהיג, המסתובב עם סקרים שמבשרים על כעשרה מנדטים ועל החשש של הח"כים הפחדנים בסיעתו בכנסת מפני התקוממות נגד המנהיג.



גם אזהרותיו של יו"ר ועדת החוקה של המפלגה, פרופסור דוד ליבאי, כי מדובר כאן במהלך נוגד חוקה וערך דמוקרטי, לא מפריעות לגבאי, ונדמה שהוא גמר אומר להזיז כל מכשול בדרכו אל מפלתו ומפלת המפלגה בבחירות הבאות. גבאי מכין את המערכת ואת עצמו לקראת הכישלון הצפוי לו בבחירות הקרובות, כך שגם (ובמיוחד) אם יעמוד בראש סיעה חד־ספרתית במספר המנדטים שלה, הוא יוכל לבוא לוועידת המקורבים שלו ולבקש ממנה להיכנס לממשלת נתניהו כשר ביחד עם מקורבת או שלושה מבין חברי הכנסת שישרדו.



הכותב הוא ח"כ לשעבר של מפלגת העבודה