לפעמים נראה שהתקשורת שלנו תסכים לבלוע כל ספין, כל שקר וכל דמגוגיה, ובלבד שהיא תשרת את האג'נדה הרצויה. מהרגע שפקחתי את עיניי נתקפתי בבליץ של "פושים", כתבות, פוסטים וציוצים נגד המשטרה, הרבנות הראשית וראש הממשלה על מעצרו המקומם של הרב שכל חטאו הוא הסכמתו להשיא זוג יהודים.

מדהים איך כולם יישרו קו בלי לבדוק, בלי להקשות על התזה, בלי לנסות להבין את הצד השני. בואו נתחיל עם העובדות, המשטרה לא עצרה את הרב הקונסרבטיבי דב חיון, אלא עיכבה אותו לחקירה. המשטרה אמנם עיכבה אותו לחקירה בשעה 5:30, אך יש לו אחריות לא קטנה לכך. היא זימנה אותו קודם לכן לחקירה, אך הוא סרב להגיע.

בשלב זה, בפני המשטרה עמדו שלוש אפשרויות: 1. "לא רוצה להיחקר? לא צריך". 2. לעכב אותו לחקירה באמצע היום לעיני חבריו, עובדיו, ילדיו ולעיני כל העוברים והשבים, שבטח ישמחו גם לתעד את המאורע. 3. לעכב אותו מוקדם בבוקר בלי שאף אחד יידע על כך. תחשבו אתם איזו אופציה הייתה מועדפת על ידכם.

עכשיו נעבור לשאלה למה הוא נעצר. ובכן, הוא נעצר כי ערך חופה של זוג יהודים ללא אישור של הרבנות. מדובר בעבירה על החוק. דווקא התקשורת והאופוזיציה שרוממות החוק בגרונם, פתאום תוקפים את המשטרה על כך שהיא אוכפת את החוק? אם היו טורחים לברר (לא קשה להרים טלפון) היו מגלים שהוא לא סתם השיא זוג יהודים, אלא זוג יהודים שאחת מהם הייתה אסורה להינשא עקב בעיית ממזרות. אתם יכולים לחשוב שאיסור ממזרות ואשת איש הוא איסור ארכאי ואנטי דמוקרטי. תחשבו מה שאתם רוצים, אבל לפחות תדווחו את העובדות ותנו לציבור להחליט כאשר יש בידיו את כל המידע הרלוונטי.

אהוד ברק. שיא של אבסורד וגיחוך. צילום: פלאש 90אהוד ברק. שיא של אבסורד וגיחוך. צילום: פלאש 90

ח"כ בירן. השוואה מזעזעת. צילום: פלאש 90ח"כ בירן. השוואה מזעזעת. צילום: פלאש 90

ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק האשים את ראש הממשלה נתניהו שהוא "סמרטוט רצפה" על כך שאפשר למשטרה לבצע את העוול הזה. מדובר בשיא של אבסורד וגיחוך, כי החוק האוסר להינשא מחוץ לרבנות היה קיים גם בתקופת אהוד ברק. יתר על כך, במסמך קווי היסוד של ממשלת ברק נכתב כי "הממשלה תדאג לחיזוק מעמדה של הרבנות הראשית".

אף אחד לא חושב שראוי להזכיר לו זאת כשהוא מצייץ כהרגלו וכותב: "חרפה כזו צריך להסיר. ממשלה שבה זה קורה צריך להפיל". ובכלל, אף אחד לא חושב שראוי לשאול מה הקשר של ראש הממשלה לחקירה משטרתית הזו, והאם ראש ממשלה רשאי לקבל עדכון על חקירות מתנהלות ועל עיכוב עתידי של חשודים בביצוע עבירה.

אבל העובדות לא מפריעות לאף אחד, וחברי הכנסת עושים תחרות ביניהם מי יקבל ציטוט, ולצורך כך מתעלים על עצמם בטירוף מערכות. "ימי האינקוויזיציה היהודית", כתבה ח"כ מיכל בירן שהתעוררה לגנות באיחור רב, ונאלצה להתחרות עם עשרות חברי כנסת שכבר מזמן שלחו את גינוייהם. מדובר בהשוואה כל כך מקוממת וכל כך מזעזעת, שצריך להיות כל כך מנותק מההיסטוריה של עם ישראל ומההיסטוריה של אירופה כדי להשוות עיכוב לחקירה של משטרת ישראל לשפיכות דמים מזעזעת ונרחבת של ראשי הכנסייה.

אפשר להתנגד למונופול הרבנות הראשית על תחום הנישואין והגירושין גם בלי השוואות הזויות, ואפשר וצריך לדווח את העובדות בצורה הגונה וישרה. ואם כבר עובדות, צריך לציין שהרחבת האיסור על נישואין מחוץ לרבנות והטלת עונש מאסר על רב המשיא זוגות ללא אישור של הרבנות הראשית נחקק לפני חמש שנים. באותה תקופה יאיר לפיד היה שר האוצר, ציפי לבני הייתה שרת המשפטים, ודווקא חברי הכנסת החרדים ישבו בספסלי האופוזיציה. עובדות, כדאי לנסות אותן לפעמים.