אז מה היה לנו בשבוע החולף? לוחם נהרג וקצין נוסף נפצע מאש צלפים בגבול הרצועה; מטוס סורי שחדר לשמי ישראל, כנראה בטעות, הופל; שתי רקטות ששוגרו מעבר לגבול רמת הגולן נפלו במימי הכנרת; והעפיפונים - שכולנו חשבנו עד לא מזמן שהם משחק חביב לחופי הים והפארקים - המשיכו להבעיר את השדות בעוטף עזה (ואני חושש שיבוא יום וגם יגרמו לנפגעים בנפש).

המתיחות הולכת וגוברת בשתי חזיתות במקביל. בצפון, הזליגות מהלחימה הפנימית בסוריה והתחזקותו הנוספת של הנשיא בשאר אסד מטרידות את ירושלים ונחשבות לבעיה גדולה, אבל עם חשש נמוך מהסלמה מול ישראל. בדרום, הסבירות למבצע צבאי נוסף רק הולכת וגוברת. וכולם יודעים שהכל עניין של מחיר דמים.

שתי מחאות חברתיות בעלות פוטנציאל לשינוי התפתחו השבוע: זו נגד חוק הלאום, וזו נגד חוק הפונדקאות. מחאת הלהט"בים עשויה לשנות את המפה הפוליטית, אם תתנהל ותנוהל נכונה. הקהילה, שחבריה בעלי השפעה בכל חלקי החברה הישראלית, התאחדה ליום של הפגנות וצעדות, וכבר הצליחה לגרום לראש הממשלה בנימין נתניהו להבין כי ייתכן ששגה באשר להתנהלותו בכל הנוגע לחוק הפונדקאות.

בני העדה הדרוזית - שרבים מהם לוחמים ולוחמים לשעבר בצה"ל - נערכים להפגנה גדולה שככל הנראה תצא לפועל בסוף השבוע הבא נגד חוק הלאום. החוק נתפס בעיניהם כבגידה בשותפות הגורל בין העדה לבין מדינת ישראל וכיריקה בפרצופם של הדרוזים. ולמרות הכל, נתניהו ממשיך לטפס במעלה המנדטים. גם מינויה של ח"כ ציפי לבני ליו"ר האופוזיציה לא ממש משנה לו.

# # #

השם אהוד ברק מהלך קסמים על מי ששומע אותו בכל רחבי העולם. אבל מה קרה לו בארץ? בתחילת שנות ה־60 התחילה האגדה לקרום עור וגידים. המתגייס הצעיר לסיירת מטכ"ל טיפס תוך זמן קצר במעלה הדרגות והתפקידים, השתתף וניהל מבצעים נועזים, זכה לתואר "החייל המעוטר ביותר בישראל" ועצר זמנית בלשכת הרמטכ"ל.

אחרי השחרור אצה לו הדרך. הוא כבש את מפלגת העבודה ואת המדינה כולה, מונה לראש הממשלה, אך כבר אחרי כשנה וחצי התפרקה הקואליציה שלו והוא פרש מהחיים הפוליטיים. בינתיים הוא חי כמו מלך בזכות ההכנסות מעסקים פרטיים, אבל מהצד נראה שהוא מחכה בקוצר רוח להזדמנות לחזור לעמדות ההשפעה הכי בכירות בישראל.

# # #

ומשהו קצר לסיום. עולם הקולנוע בישראל עדיין כואב את מותם של שניים מחבריו: המפיק ליאון אדרי ז"ל, שיחד עם אחיו ושותפו משה יצא לפני עשרות שנים מדימונה כדי לכבוש את האקרנים; והקולנוען היהודי־צרפתי קלוד לנדסמן, שנפטר לאחרונה בגיל 92 והשאיר אחריו כמורשת את הסרט "שואה". לזכור, ולא לשכוח. 

tguvot@maariv.co.il