אחרי שמזקקים מתוך בליל הקולות הנשמע נגד חוק הלאום את קולות המתנגדים לזיהוי מדינת ישראל כמדינה יהודית ומבקשים תחתיה את “מדינת כל אזרחיה” ואת קולות האופוזיציה, שתכליתם בעיקר להשיג את מפלת השלטון, ראוי לבחון אם יש ממש בטעמי ההתנגדות של השאר. הטעם המושמע העיקרי הוא שמחוק הלאום נעדר עיגון ולמצער אזכור של ערך השוויון (שוויון אזרחי ולא שוויון לאומי). ערך השוויון לא נזכר גם בחוקי היסוד המגינים על זכויות הפרט.

בית המשפט העליון הקנה לו תוקף הלכתי שנגזר מן העיגון החקוק של ערך כבוד האדם. חוק הלאום לא גרע אף כמלוא הנימה מן התבנית המקיימת את ערך השוויון בשיטה המשפטית של מדינת ישראל. אילו נמצאה בהוראות חוק הלאום או בתכליותיו מגמת פגיעה או גריעה מערך השוויון האזרחי, חזקה שהיו מושמעים קולות ההתנגדות מטעמם של ארגוני מגדר, להט”ב, נושאי דגל של השקפות אתאיסטיות ושאר גזרות מיעוט חברתיות. קולות כאלה לא נשמעים. נשמעת רק אמירה שהיעדרו של ערך השוויון מחוק הלאום פוגע בשוויון של בני המיעוטים כאזרחים במדינת ישראל. 
 

יש סתירה במסקנה שחוק הלאום אינו פוגע ולא נועד לפגוע בשוויון בהקשר של ארגוני מיעוט חברתי, אך הוא פוגע או נועד לפגוע בשוויון האזרחי של בני המיעוט האתני. אף על פי כן אי אפשר להתעלם מקולות המחאה של בני העדה הדרוזית, זו שקשרה ברית דמים עם המדינה היהודית ושככלל אינה שוללת את הזהות (על משמעויותיה) של מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי. ראוי לנסות להבין את טעם הדבר. 

הפגנת ערביי ישראל. צילום: הרשימה המשותפתהפגנת ערביי ישראל. צילום: הרשימה המשותפת

 

לדעתי הכל מתנקז אל האמירה בסעיף 7 של חוק היסוד: “המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה”. אם התיישבות יהודית היא ערך לאומי, אזי התיישבות שאינה יהודית, לרבות של דרוזים, נוגדת את הערך הלאומי. אומנם החוק אינו אוסר התיישבות שאינה יהודית, אך במקרה של תוכניות התיישבות “מתנגשות” עלול הערך הלאומי היהודי לשמוט את הקרקע מתחת לפני התיישבות שאינה יהודית. 
 

זה סבך קשה שמן ההכרח להתירו. טענת ה”גטו” של ערביי ישראל בכלל ושל בני העדה הדרוזית בפרט היא גורם ראשון במעלה לתחושה – ובהקשר זה גם למציאות - של “אזרחים מדרגה שנייה”. אינני חושב שצריך לתקן את חוק הלאום. אולם יש הכרח שדרכי יישומו של ערך ההתיישבות הלאומית יעלו בקנה אחד עם עקרון השוויון. יש דרכים מעשיות לכך. ייתכן שאפשר לעגן אותן גם בדין. 
 

זו מחויבות טבועה של מדינת ישראל כפי שהיא עולה מדברי ההסבר לחוק הלאום: “מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית המחויבת לזכויות האדם והאזרח... מטרתו של חוק יסוד זה היא להגן... על מעמדה של ישראל כמדינתו של העם היהודי בשוויון מעמד להגנה שמעניקה חקיקת היסוד בישראל לזכויות האדם ולאופייה הדמוקרטי של המדינה”.

הכותב הוא סגן נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי תל אביב וכיום באוניברסיטת אריאל בשומרון ויועץ מיוחד למשרד AYR