אני מגדיר את עצמי אזרח נאמן למדינת ישראל. זו המדינה שלי. ואחרי 18 מסעות בעולם למען חיזוק הקשר, וגם כדרוזי שנלחם בתופעת ה־BDS ברחבי העולם ולמען בטחון ישראל – אני חוזר הביתה עם הראש למטה. אני רואה אפשרות סבירה והוגנת, מפייסת ולא מבדלת, בכינוס של פרלמנטרים, משפטנים ואנשי רוח שיידרשו - על ידי החלטה של הכנסת - לניסוח תיקון בחוק הלאום. לא לבטל אותו, אבל לעדכן.



הם יוסמכו להניח אותו על שולחן הממשלה או הכנסת, בקדנציה הזאת או בבאה, ייתכן כי התיקון יוסיף את התיבות “שוויון לכל”, יתכן שיוסיף “ולפי מגילת העצמאות”, ייתכן שיוסיף או יגרע משהו שאינו פוגע במהות של ישראל כמדינת הלאום היהודי, והיא אכן מדינת הלאום היהודי. כך יבטיח כי חוק הלאום יילמד בכל בתי הספר של מדינת ישראל כאבן יסוד לחינוך לאזרחות, על דעת כל אזרחי המדינה.


אין זה מן התבונה להציע כאן יותר מאשר את עצם הרעיון של לגיטימציה כפולה - לגיטימציה לכנסת שחוקקה חוק לאום, ולגיטימציה לכנסת להצמיד לו תיקונים. תיקונים אלה אסור להם שינוסחו בחיפזון. כל מילה יוצרת מעגלים שבעלי ראייה מעמיקה מחויבים לקחת אותם בחשבון. במדינה שבה אין עדיין חוקה, חוק הלאום דינו כאחת מאבני היסוד של החוקה. הזהירות ורוחב הראייה והאמונה בעתידה של מדינת ישראל, על מורכבותה הייחודית, מחייבת.


הגיעה העת שמדינת ישראל תעשה כל שביכולתה שאנו, אחיכם הדרוזים, נעמוד לצדכם לא רק מתחת לאלונקה אלא גם במשרד בחברת הייטק, נטוס לצדכם באל־על, נרצה לצדכם באוניברסיטאות, נוביל משדרי חדשות וננהל חברות ממשלתיות כאחים שווי זכויות, ולא פחות מכך – שווי הזדמנויות. כבן לעדה הדרוזית המסתובב בשטח ושומע את רחשי ליבם של התושבים, עולה שוב ושוב נקודה כואבת – למרות שבני העדה הדרוזית משרתים בצה”ל, רובם בתפקידים קרביים, מגיעים לדרגות קצונה בכירות ומוערכים מאוד בתפקידיהם, מיד לאחר תום השירות ופשיטת המדים משתנה היחס אליהם בצורה דרמטית.

וכך, אותו בחור שעד כה שירת כלוחם קרבי ונלחם שכם אל שכם עם לוחמים יהודים בבינת ג’בל בלבנון או בכל קרב אחר, פתאום מוצא את עצמו בהגישו, כמו חבריו ליחידה, מועמדות למשרות בעלות אופי ביטחוני, נכשל במבחני הסיווג הביטחוניים. מקומות רבים ש”על מדים” קיבלו אותו בהערכה רבה, כשהוא “על אזרחי” - משנים את יחסם אליו. 

אני קורא לכם, חברים ושותפים לדרך. זהו הרגע בו אתם יכולים לתת לנו כתף. סייעו בידי העדה להשתלב השתלבות מלאה, כי אין לנו ארץ אחרת.

הכותב הוא יו״ר העמותה לקידום מעמד החייל הדרוזי.