בשלוש השנים האחרונות הצליחה "הקואליציה לחינוך מלידה" מבית ״אנו עושים שינוי״ לרתום לשורותיה מנעד אזרחי נרחב מקשת החברה הישראלית. גייסנו הורים, אנשי אקדמיה, מפעילי מסגרות, אנשי צוות במסגרות לידה עד 3 ונציגי ארגוני מגזר שלישי כגון ״המועצה לשלום הילד״ ו"בטרם".



ניתן לומר כי השנה הנוכחית הייתה המשמעותית ביותר עבור פעוטות ישראל, שבה קטפנו את פירות עמלנו, אך האם נוכל גם ליהנות מטעמם? חוק המועצה לגיל הרך, היה אמור להיות בשורה של ממש, מדובר בגוף מתכלל ומתווה דרך לתחומי החינוך, הבריאות והרווחה מלידה ועד לגיל 6 כאשר היו״ר העומד בראשה הינו שר החינוך. לראשונה בתולדות המדינה, התינוקות והפעוטות אמורים להיכלל תחת מטרייתו של משרד החינוך, לאחר שנים רבות בהן מסגרות לידה עד 3 נדדו תחת אחריות משרדים בעלי גוון כלכלי (כמשרד התמ״ת, משרד הכלכלה וכיום תחת משרד העבודה והרווחה) מאחר ומהותם נובעת מעידוד תעסוקת נשים ולא מאספקט חינוכי גרידא. החוק, שהיה אמור ״לצאת לדרך״ בינואר 2018 התעכב מזה כשנה לאור חילוקי דעות באשר להרכב המועצה לגיל הרך. לאחרונה גובש ההרכב אשר מעורר תהיות ושאט נפש, מאחר והוא לא מייצג באופן הוגן זווית ראייה רחבה בהקשר לפעוטות. ארבעה מבין עשרים ושניים חבריה הם נציגי הארגונים הגדולים המפעילים מעונות יום, שדחקו החוצה נציגות הורית, נציגות הוגנת מהחברה הערבית ונציגות מקרב המסגרות הפרטיות.



חוק המצלמות, שעבר לאחרונה בקריאה השלישית במליאת הכנסת, ידרוש את הצבת המצלמות במסגרות ועשוי לייצר הרתעה וצמצום במקרי ההתעללות כלפי פעוטות חסרי ישע במעונות היום. מנגד עומדות טענות כי המצלמות, אשר פועלות מזה שנים במסגרות רבות ללא חוק מחייב, לא יוכלו עוד לשמש את מפעילי המעונות והצוות ככלי לימודי ופיקוחי שוטף, אלא יפעלו תחת עינן הפקוחה והמבקרת של האגף למעונות היום והמשפחתונים.



לפני כחודשיים עברה בקריאה השנייה והשלישית הצעת חוק הפיקוח הממשלתית על מעונות היום לפעוטות שהוצמדה לחוק ביוזמתם של חה"כ קארין אלהרר וד"ר יפעת שאשא ביטון. החוק יחייב בשלב הראשוני את צוותי מעונות היום בתנאי סף כרישום פלילי ויוודא את תקינותם של המבנים בהם תתקיים הפעילות. החוק במתכונתו הנוכחית יושת החל משנה"ל הבאה על מסגרות המונות 7 ילדים ומעלה. הזעקה בהקשרו נשמעת הפעם מצדם של מפעילי המסגרות הפרטיות, לאור סרבול בירוקרטי הנובע מסוגיית השימוש בהיתר החורג. הליך בירוקרטי מסורבל ואף יקר, שעשוי להוביל לכך שאלפי מסגרות תיסגרנה ועשרות אלפי ילדים ימצאו את עצמם בשנה"ל הבאה ללא כל מענה.



סוגיות רבות לצד התלבטויות לא פשוטות, אך אין כל ספק שאנו מצויים בעידן חדש, בו אנו מזהים את הצורך בדאגה לשלום ובטחון ילדינו, שהתחדד עוד יותר לאחר מותה של הפעוטה יסמין וינטה ז"ל מפ"ת בעקבות התעללות מצד המטפלת שלה, אך האם באמת די בכך? האם מסתמן שינוי ממשי? כנראה שלא. רק בשבוע שעבר דובר בכלי התקשורת על הסדר טיעון לגבי עונשה של המטפלת. אנו תקווה כי במערכת הבחירות הקרובה תוטמע במצע של כל מפלגה התייחסות רצינית לאזרחיה הקטנטנים של המדינה וזאת בכדי להגן על האוצר היקר ביותר שלה, ילדי דור העתיד.



הכותבת ליאת גלנץ היא רכזת הקואליציה לחינוך מלידה מבית "אנו עושים שינוי", מנהלת מעון יום בעברה.