כאמא לילדים, אני יודעת שחלק מתפקידי הוא להציב לילדי גבולות בין המותר והאסור, לוודא שהם לא משתוללים יתר על המידה ולא פוגעים באחרים או בעצמם בטעות. האפוטרופוסים הממשלתיים לסוגיות סביבתיות ובריאותיות בישראל הם משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. באחריות שני המשרדים הללו לשמור על בריאותו ועל איכות חייו של הציבור מפני זיהום סביבה, ומצופה ממשרדי ממשלה אלה להציב גבולות ולפעול בחומרה כלפי עבריינות סביבתית הפוגעת בבריאות הציבור.

במדינות מתוקנות המדינה שומרת על האינטרס הציבורי. האם ישראל היא מדינה מתוקנת? בזמן שהילדים שלי נדרשים למחזר פלסטיק, מפעל הפלסטיק במתחם בז"ן, שנמצא אצלנו במפרץ חיפה, הוא אחד מחמשת המפעלים המזהמים בישראל, בין היתר בשל השלכת זיהום לאוויר ולמים.

בעוד אני נדרשת לנהוג כחוק, המשרד להגנת הסביבה מאפשר למפעלים שלא עומדים בחוק הקלות על היתרי פליטה ואלפי חריגות מהחוק בכל שנה. אני מרגישה שאין לנו אבא ואמא, שהמשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות מפקירים את העתיד שלי ושל ילדי לזיהום סביבתי כרוני ולתחלואה פוטנציאלית.

אני מצפה ממשרדים אלה להשתמש במנדט שניתן להם מהמדינה ולנקוט צעדים אופרטיביים למיגור העבריינות הסביבתית ולצמצום התחלואה.

הכותבת היא חוקרת במרכז למחקר סביבתי בחיפה