אם הייתה טיפה יושרה למנהיגי הימין, שממלאים ב־48 השעות האחרונות את האולפנים, הם היו עתה מכים על חטא המחדל המפואר שלהם בעזה, ומודים שמדיניות חיזוק חמאס ותשלום הפרוטקשן נחלה כישלון חרוץ. במקום זאת, עד כמה שזה יישמע מגוחך, הם עסוקים בהאשמת השמאל ובניסיון להסתתר מאחורי הסינר של צה”ל.

עד כה הצליח נתניהו לאחוז בחבל משני קצותיו. שנים שהוא מגלה חידלון בטיפול בעזה ומנהל מדיניות שעיקרה ניסיון להרוויח זמן ושקט. באמצעות פלסטרים כגון כסף קטארי לחמאס, הרחבה כזו או אחרת של אזורי דיג, הימנעות של כינוס הקבינט כדי להשתיק ביקורת והתעלמות ממצוקתם של תושבי הדרום, הוא קונה רגיעה יחסית. בחסותה הוא מוכר למרבית הציבור הישראלי כמו גם לעולם, שישראל היא, כפי שהכותרת בחינמון “ישראל היום” הכריזה ביום שישי, “מדינה גדולה בארץ קטנה”. 
 

אך את מה שלא עשו אלפי ילדים מוכי חרדה בדרום עושה אירוע האירוויזיון, שהכנותיו נמצאות כרגע בשיאן וסכנת ביטול מרחפת מעל ראשו. אם התקפת הטילים החמאסית תתפשט לאזור נתב”ג ולתל אביב, תהפוך תחרות השירים הכלל־אירופאית מנכס, שנתניהו התגאה בו ושיווק אותו כסמל לנורמליות ולעוצמתה של ישראל, לנטל. ביטולה יגרור פגיעה תדמיתית קשה במדינה, שלרגל חגיגות שנת ה־71 לעצמאותה תהפוך לאזור מלחמה שמסוכן להגיע אליו. את מערומיה הביטחוניים של מדיניות הימין כבר לא ניתן יהיה להסתיר. הישגיו הבינלאומיים של נתניהו יאבדו באחת מזוהרם.
 

נתניהו וחברי סיעות הימין השונות מודעים לסכנה. הפתרון שהם בחרו בו גם הפעם הוא הטחת רפש ובוץ על השמאל. אותו מחנה קטן וחסר השפעה, אשר הימין כבר שנים הופך ללעג ולקלס. לאחר עשר שנים בשלטון שוב ושוב חוזרים דוברי הימין על “חטא” ההתנתקות, תוך שהם מנסים להעלים את העובדה הפשוטה שהייתה זו ממשלת הליכוד בראשות שרון שהחליטה עליה, ואת העובדה האבסורדית שנתניהו בכבודו ובעצמו הצביע בעדה בכנסת ובממשלה.

איש מאנשי הימין, אגב, אינו מבקש ואינו מתנה את כניסתו לקואליציה בכיבושה מחדש של עזה ובהשבתה לחיים של נצרים. טקטיקה נוספת ובזויה של דוברי הימין הינה זריקת האחריות על צה”ל. חבר הכנסת אמיר אוחנה והשר יובל שטייניץ טענו במוצאי שבת באולפנים כי הממשלה בסך הכל עושה את מה שצה”ל מציע, וניסו לתלות את האשם למחדל הביטחוני בו. על הדרך דרסו ברגל גסה את הממלכתיות, וטשטשו את הלכות הדמוקרטיה התקינה, על פיהן צה”ל הוא גורם ביצועי בלבד שמבצע את המדיניות הביטחונית המוכתבת לו על ידי הממשלה. 
 

לישראלים כולם מגיע ביטחון. הגיע הזמן שהם ידרשו מממשלת הימין הנרקמת בימים אלו שתעמיד בראש מעייניה לא את חסינותו וניסיון הימלטותו ממשפט של ראש הממשלה, אלא את הצורך לפעול להבאת פתרון מדיני וביטחוני. אחרי הכל, ונדמה לי שגם תושבי הדרום שרבים מהם בחרו בביבי יודו בכך, לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית תקום ממשלה שנועדה לשרת את ראשה ולא את אזרחיה, לא כן?