בימים של חוסר ודאות, פיטורי שרים ומינוי שרים חדשים, יש לשים לב לדפוס התנהלות קבוע: מצב שבו שרים חדשים מבטלים מדיניות ופרויקטים של קודמיהם, לעתים במשיכת קולמוס, בלי שנבחנו לעומק הישגיהם והשלכות השינויים. שינויים אלו מלווים לעתים בביקורת על השרים היוצאים, הפקידות הבכירה או המפלגה, הגובלת בזלזול ואמורה אולי להצדיק את המהלכים החדשים.

כשהמערכת מבולבלת והנזק הוא ברור, מתבקשת מדיניות מקצועית ברורה וארוכת טווח שאינה תלויה בשינויים פוליטיים, כדי למנוע את הטלטלה העוברת על המערכת אחרי כל מערכת בחירות. קחו לדוגמה את מערכת החינוך, הממתינה לשר חדש, למרות שהיא זקוקה לרציפות בעשייה החינוכית. כך, למשל, בהחלטה שקיבל שר החינוך היוצא נפתלי בנט מיד עם כניסתו לתפקיד באוגוסט 2015, על ביטול מהלך חינוכי מרכזי שהוביל קודמו, הרב שי פירון: המיזם "האחר הוא אני". 

תוכנית זו פעלה במטרה לקדם ערכים הומניסטיים ויהודיים בכל המסגרות החינוכיות, מהגן ועד החטיבות הגבוהות. לא הייתה זו סיסמה עקרה או כרזה התלויה לתצוגה בפרוזדורי בתי הספר. מנהלי מוסדות חינוך, נציגי רשויות, מורים, הורים ותלמידים פעלו להטמעתה כאורח חיים. מערכי למידה חדשים נכתבו ברוח זו, ועקרונותיה שולבו בהוראת תחומי הדעת השונים. שני מיליון תלמידים חתמו על אמנה לקידום חברת מופת, אשר הושקה באירוע חגיגי בבית הנשיא. משאבים עצומים הופנו להכנת מערכי הלמידה, הדפסתם והפצתם ובהמשך גם למעקב ולבקרה.

ביטול התוכנית על ידי השר החדש נעשה תוך שימוש בביטויים מבטלים, שהמוכר מכולם הוא "האחר הוא לא אני". נטען כי התוכנית גורמת לטשטוש זהויות ומונעת מתלמידים להכיר את מורשתם. אמירות כמו "הערכים הם מעל הכל" רמזו כי התוכנית חסרה ערכים כאלה. כל זאת כאשר מנגד זכתה החלופה החדשה "חיזוק הזהויות" לשם מושך, אינטליגנטי ונצחי: "פסיפס". "אנחנו פסיפס - לא מילקשייק", הכריז השר בוועדת החינוך של הכנסת.

השינוי במקרה זה אינו רק כלכלי או טכני. לביטול הליך הקניית ערכים מעכשיו לעכשיו יש השפעה ישירה על עבודת המורים ועל נפשם של תלמידים. כיצד חשו אלה, שהחלו ביישום התפיסה, שלאורה "יש לחיות כחברה וכפרטים", כשנודע להם שהתוכנית הוסרה?

לנוכח דברים אלה, ועל רקע העובדה שמהלך זה עבר בשקט, ללא ביקורת פדגוגית או מוסרית, הן מצד אנשי מקצוע והן מהציבור הרחב, אני קוראת ליישום הצעה העולה שוב ושוב ואשר רבים נדרשו לה: הקמת גוף לגיבוש יעדי העל של משרד החינוך לעשור הבא; גוף נקי משיקולים פוליטיים ואחרים שייתן ביטוי למגוון הדעות הקיים בחברה הישראלית ללא תלות בנושאי המשרות החדשות. גוף כזה ימנע הישנות מקרים דוגמת זה המתואר לעיל.

הצעה זו מופנית לא רק לשרי החינוך העתידים לבוא, אלא גם לחלק גדול ממשרדי הממשלה האחרים. רק כך נוכל להבטיח שהליך קבלת החלטות ייעשה באופן עמוק ויסודי, וששיקולים שאינם ענייניים לא יכוונו עוד את פעולות משרדי הממשלה. 

הכותבת היא יו"ר מרכז אמת לסובלנות