אין חולק שהמערכת הפוליטית בישראל, עם ריבוי המפלגות, הסיעות ותת־המפלגות, היא צפופה ופוגעת בהתנהלותה של המדינה ובתפקוד הממשלה, הכנסת וכלל המערכות הממלכתיות שאמורות לשרת את צורכי הציבור, כולל הרשויות המוניציפליות.

בישראל המערכת הפוליטית מסובכת יותר מאשר ברוב המדינות על הגלובוס משום שכידוע אין כאן הפרדה בין דת למדינה. התופעה הזו מדאיגה מאוד בימים אלה כשהמדינה נערכת למערכת הבחירות השנייה בתוך חצי שנה.

זה שנים מדברים כאן על שינוי שיטת הבחירות ועל שינויים במבנה ובמפה הפוליטית. החלום האמריקאי על שתי מפלגות שמתמודדות על כס השלטון נותר רחוק. ב־2007 הגישה ועדת מגידור לבחינת מבנה הממשל בישראל הצעה מעניינת שלפיה מחצית מחברי הכנסת ייבחרו מ־17 מחוזות בחירה. ההצעה הובאה אז לכנסת על ידי איתן כבל וגדעון סער, אך לא אושרה, כפי שנכשלה הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה לחלק את המדינה ל־12 מחוזות שמהם ייבחרו 120 חברי הכנסת.

דנמרק היא דוגמה קלאסית ליציבות פוליטית, בעיקר בגלל שיטת הבחירות האזורית הנהוגה בה, כמו ברוב המדינות הנורדיות, בניו זילנד ועוד. מנגד מתברר שככל שהשוליים הפוליטיים מתרחבים בעזרת מפלגות קיקיוניות, בעיקר בגלל שיקולים אינטרסנטיים ופרסונליים ולא בגלל בעיות מדיניות, ביטחוניות או כלכליות, כך מתערערת היציבות הפוליטית ומתרבות מערכות הבחירות. דוגמה טובה לכך היא איטליה, בעלת ההיסטוריה המרשימה, התיירות המשגשגת, התעשייה הפורחת ועוד. אבל בגלל החיבור ההדוק בין הון לשלטון, ובמידה מסוימת גם לפשע מאורגן, נאלצת ארץ המגף להתמודד עם בעיות פוליטיות קשות שמלוות במערכות בחירות סדרתיות.

עד שבישראל תחול הפרדת המדינה מהדת ויקומו כאן ממשלה וכנסת פרגמטיות - שיציבו את טובת המדינה לפני האינטרסים המפלגתיים הצרים וישנו את שיטת הבחירות ואת המבנה הפוליטי - לא נותר לנו אלא להתמקד בבעיות האקוטיות של ימים אלה.

למרות החיבורים שכבר התבצעו בשמאל ובימין, לקראת 17 בספטמבר, עולה החשש בשני צדי המפה הפוליטית שעשרות אלפי קולות של בוחרים של המפלגות הקטנות שטרם התחברו למפלגות אחרות ולא יעברו את אחוז החסימה - ייזרקו לפח האשפה. להלן הצעת ייעול דחופה לסדר היום הפוליטי שתמנע את בזבוז הקולות של המפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה: כל מפלגה שתגיש לוועדת הבחירות המרכזית מחר את רשימת מועמדיה לכנסת הבאה, תצרף לרשימה בקשה־התחייבות שאם לא תעבור את אחוז החסימה, מצביעיה יעברו אוטומטית למפלגה לבחירתה שתצוין באותה בקשה־התחייבות.

במקביל, המפלגות יצהירו על בחירתן ויפרסמו אותה בפומבי, כך שכל המצביעים ידעו עבור מי הם נותנים את קולם אם המפלגה שבה בחרו לא תעבור את אחוז החסימה. עובדה זו יכולה להשפיע במידה ניכרת על תוצאות הבחירות ולמנוע את בזבוז הקולות של אזרחים שיגיעו לקלפי לממש את זכותם האזרחית במטרה להשפיע. זה גם עשוי למנוע לפני הבחירות איחודים ומיזוגים מאולצים של המפלגות הקטנות מחשש שהקולות שלהן יושלכו לפח.

לצד זה, אף אחד מהמועמדים ברשימת אותן מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה לא יוכל להצטרף למפלגה אחרת שנבחרה לכנסת - כדי למנוע קומבינות פוליטיות. יתרה מזאת, מפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה לא תוכל להשתתף במערכת הבחירות לכנסת הבאה על מנת למנוע ממפלגות קטנות לצוץ השכם והערב.