המשטרה המליצה בשבוע שעבר להגיש כתב אישום נגד תא"ל במילואים גל הירש על עבירות מס בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. המקרה הזכיר לי את סיפורו של אשר ידלין. ב־1976, לאחר שהממשלה בראשותו של יצחק רבין החליטה לא להאריך את מינויו של משה זנבר לתפקיד נגיד בנק ישראל, היא המליצה על אשר ידלין לתפקיד. ידלין, שכיהן כמנכ"ל קופת חולים כללית, היה אז חלק מצמרת מפא"י.
על שולחנה של המשטרה נאספו אז תלונות על מעשים בעלי אופי פלילי של ידלין. אחד מיוזמי התלונות היה כתב "העולם הזה" יגאל לביב. אלא שעד לפרסום ההודעה על מינויו הצפוי איש במשטרה לא עסק בנושא. רק בפגישת עבודה של היועמ"ש פרופ' אהרן ברק ומפכ"ל המשטרה שאול רוזוליו העלה האחרון את עניין התלונות. ברק הנחה את רוזוליו לפתוח בחקירה משטרתית מקיפה, כדי לבדוק אם יש בסיס לחשדות.
לאחר חקירה מאומצת התברר כי התלונות היו ריקות מתוכן ולא נמצאה ולו ראיה אחת שניתן להגיש בגינה כתב אישום נגדו. אלא שהפרסום הרב, בעיקר לאחר מעצרו של ידלין, גרם לזרם בלתי פוסק של תלונות חדשות - חלקן אנונימיות - שהגיעו לשולחנן של הרשויות המוסמכות. בסופו של דבר הוא הועמד לדין והורשע בעבירות שלא היה שום קשר בינן לבין התלונות המקוריות.
חלפו כ־40 שנה וההיסטוריה, איך לומר, חזרה על עצמה. ב־2015 החליט השר לביטחון הפנים גלעד ארדן למנות את תא"ל גל הירש למפכ"ל המשטרה. ממש כמו במקרה של ידלין החלו להבהב ביחידות החקירה המשטרתיות נורות אזהרה. היו מי שנזכרו שישנן תלונות על התנהלות עבריינית לכאורה של הירש, לרבות בקשר לעבירות שוחד בגיאורגיה ובארץ. החלה חקירה יסודית, וזו גרמה לביטול מינויו לתפקיד. גם במקרה הזה היו מי שטענו שהפרסומים והחקירות נועדו בראש ובראשונה לטרפד את המינוי.
השבוע פורסם כי אומנם תיקי השוחד נסגרו, אך תוך כדי החקירות התגלו עבירות מס שבוצעו על ידי חברת דיפנסיב שילד, שבראשה עומד הירש. אני מניח שאילו רשויות האכיפה היו עוסקות בחקירות אינטנסיביות במשך ארבע שנים נגד כל אזרח בוגר בישראל, היו מוצאות משהו לא חוקי או לא מוסרי וערכי בעברו. התופעה שבמסגרתה מתחילה חקירה בעניינים מסוימים ומסתיימת בהמלצה להעמדה לדין בעניינים אחרים, מטרידה ודורשת הסברים לציבור.
בעיות תברואה
"אין לו אלוהים", צוטטה אישה שכנראה אכלה אוכל מקולקל שנרכש במעדניית "גולדי'ס", שסגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן פרש עליה את חסותו וניסה למנוע את סגירתה. על פי החשד, האוכל המקולקל הנגוע בבקטריות ממעדנייה זו גרם לה להפיל את עוברה. המשטרה, שסיימה את חקירתה, העבירה לפרקליטות המלצה להעמיד את ליצמן לדין בעבירות חמורות, שעיקרן הצעת שוחד, הפרת אמונים ומרמה בשני עניינים שונים.
באירוע הראשון נשוא ההמלצה לכתב האישום הוא ניסיונו של ליצמן למנוע את הסגרתה של מלכה לייפר, שמבוקשת על ידי שלטונות החוק באוסטרליה, שם היא נאשמת בביצוע עבירות פדופיליה בתלמידותיה. לשם כך הוא הפעיל לכאורה את השפעתו על פסיכיאטרים של משרד הבריאות, על מנת שייתנו חוות דעת שהיא איננה כשירה לעמוד לדין ובמקרה כזה גם איננה בת הסגרה. האירוע השני עניינו השפעה אסורה עד כדי ניסיון למתן שוחד לפקידים במשרדו על מנת למנוע מהם להוציא צו סגירה נגד המעדנייה החרדית "גולדי'ס", שנמצאת באזור מגוריו ושבה התגלו בעיות תברואתיות.
כבר זמן רב מתרוצצות שמועות מקצה הארץ ועד קצה שסגן השר ליצמן מנצל את מעמדו ואת תפקידו במשרד הבריאות על מנת להעניק פרוטקציות והטבות שונות למקורביו, כשהם נזקקים לשירותי בתי החולים. בנוסף, טוענים שהוא מרבה למנות מקורבים לתפקידים יוקרתיים במשרדו ובגופים שסרים להשפעתו.
בשלב זה יש לזכור כי קיים מרחק גדול בין המלצת המשטרה להחלטת הפרקליטות בשאלה אם להגיש כתב אישום. לעתים הפרקליטות לא מקבלת את המלצת המשטרה, אך זה די נדיר בתיקי חקירה שלוו על ידי פרקליטים מפרקליטות המדינה, כמו במקרה של ליצמן. מכל מקום, יש להמתין עד להחלטה הסופית.
בעניין שבמהותו הוא די דומה וקשור לניצול לרעה של תפקידו הציבורי, נמסר כי הפרקליטות והיועמ"ש החליטו להגיש לאחר שימוע כתב אישום נגד שר הרווחה חיים כץ. השר כץ נחשד כי בעת שכיהן בכנסת ועמד בראש ועדה מוועדותיה, פעל תוך שימוש לרעה בסמכותו לקדם הצעת חוק לטובת אחד מחבריו בלי לספר לחברי הוועדה על היחסים ביניהם. זה גמל לו בכך שניהל עבורו את תיקי ניירות הערך שלו, וכנראה גרם לכך שהתיק יישא תשואות מכובדות ורווחים כספיים עצומים. בשימוע שנערך הוסרה מכתב האישום עבירת השוחד ונותרו רק עבירות של מרמה והפרת אמונים, הנובעות מניצול לרעה של מעמדו כיו"ר הוועדה בכנסת.
כאשר יוגש כתב האישום נגד השר חיים כץ ואולי גם נגד סגן השר יעקב ליצמן, הם יהיו אמורים להתמודד עם שאלת החסינות ולהודיע ליו"ר הכנסת אם הם מבקשים חסינות שתמנע את העמדתם לדין כל עוד הם נושאי תפקיד. בעבר, אגב, הפרוצדורה הייתה הפוכה: היועמ"ש היה צריך לבקש מהכנסת להסיר את החסינות. אם יבקשו חסינות, מעניין מה תחליט הכנסת; ואם הכנסת תחליט להעניק למי מהם חסינות, מעניין מה תהיה עמדת בג"ץ כאשר יוגשו אל שולחנו עתירות רבות בעניין זה.
סוגיה נוספת שתעסיק מאוד את ראש הממשלה ואת בג"ץ היא המשך כהונתם סביב שולחן הממשלה של השר חיים כץ וסגן השר יעקב ליצמן אם וכאשר יוגש נגדם כתב אישום. על פי פסיקת בג"ץ (בעקבות פרשות אריה דרעי ורפאל פנחסי), ועל פי הדין הקיים - שלא כמו במקרה של ראש הממשלה המעוגן בחוק - כאשר מוגש כתב אישום נגד שר או סגן שר, עליהם להתפטר, ואם לא יעשו כן, על ראש הממשלה לפטר אותם. אגב, גורל דומה צפוי גם לאריה דרעי, אם וכאשר יחליט היועמ"ש לפעול על פי המלצת המשטרה ולהעמיד אותו לדין.
אם תוענק להם חסינות, היא לא מונעת את פיטורם מהממשלה, אלא רק מעכבת את מועד המשפט. הבקשה של כץ יכולה להיגרר ל"חסימה מהותית", כזו המוענקת לחבר כנסת בשל מעשה לא ראוי שביצע במסגרת תפקידו. קשה להאמין שהיא תתקבל על ידי בג"ץ.