החופש הגדול הסתיים וההורים כמו גם הסבים נושמים לרווחה. הנטל שבהעסקת הילדים והצורך לאתגר אותם לבל ייפול עליהם השעמום, חלילה, או שמא תבוא שוב הדרישה לצפות במסכים, הם קשים מנשוא. ולהזכירכם, זו הייתה רק טעימה של שבועיים (לסבים) או חודשיים (להורים) מתוך שאר חודשי השנה, בה נדרשים גננות ומורים לספק מידע מתקדם, מגוון ומעורר עניין.



המורים אינם בייביסיטר. הם צריכים להעשיר את ילדינו ולהעמיד לרשותם כלים רלוונטיים המותאמים למאה ה־21, אשר מתקדמת ומשתנה בקצב מסחרר. זאת, כמובן, בנוסף להקניית ערכים של סובלנות, ערבות הדדית והיות האדם בן אדם. בה בעת מצופה מן המורים והגננות לתת דין וחשבון על בסיס יומיומי בקבוצות וואטסאפ עם ההורים, שם הם לא תמיד זוכים לגיבוי ולהערכה על פועלם. ייתכן כי כאן נמצא ההסבר לפרישה הגדולה - 50% - של מורים צעירים ונמרצים, המגיעים בהתלהבות למלא את שליחותם.



ההיקף הגובר של לקויות הלמידה ובעיות הקשב והריכוז בשנים האחרונות אף הוא אינו מקל את ההתמודדות הנדרשת מן המורים. בפתחה של שנת לימודים חדשה, יש יותר סימני שאלה מסימני קריאה. האתגר הופך קשה עוד יותר.



בקרוב תקום כנראה ממשלה חדשה. שר חינוך או שרת חינוך יציגו חזון חדש, יעדים ומטרות. אלה יונחתו על מנהלי בתי הספר וצוותי החינוך וההוראה. שרים מעוניינים ואף ממהרים להטביע את חותמם, הנשען בדרך כלל על אוריינטציה פוליטית ו/או על אינטואיציה אישית, שאינן בהכרח נסמכות על מחקר אקדמי מקצועי. ושלא לדבר על חוסר תכנון אסטרטגי או על היערכות המטה לתהליכי הטמעה ויישום.



אני מציפה תמונת מצב זו על מנת לעורר מודעות לצורך הדחוף ביצירת אמון, הערכה ושיתוף פעולה של ההורים עם הגננות והמורים במלאכת החינוך של ילדינו. לפיכך מומלץ להתנהל כ"בתי ספר קהילתיים" העובדים בשיתוף ההורים, ולעצב יחדיו תעודת זהות חינוכית וערכית הרלוונטית לכל מוסד חינוכי על פי צרכיו ואופי האוכלוסייה שלו. כך ישוקפו לתלמידים יחסים של כבוד, הערכה ואמון הדדי, מסרים אחידים בין הבית לבית הספר, וגבולות ברורים מה מותר ומה אסור. במערכת חינוך שכזו, מקרה איה נאפה לא יוכל לחזור על עצמו. שיתוף פעולה בין הורים וצוותי החינוך הינו מכפיל כוח. הוא מבטיח הטמעה מיטבית של יציבות שכל כך נדרשת במדינה מרובת שינויים וזעזועים.



ובאשר לגיל הרך, יתאחדו הורים, גננות ומורים וידרשו את המובן מאליו: הטיפול בגיל הרך יוכפף למשרד החינוך - ויפה שעה אחת קודם. יש להפוך את הפירמידה ולהשקיע בגננות ובעיקר בסייעות, אשר הפכו עם השנים לחלק אינטגרלי מהצוות הפדגוגי בגן ללא כל מיון או הכשרה מתאימה. תדע הממשלה החדשה ומשרד האוצר שחיזוק החינוך בגיל הרך חיוני כפלטפורמה להבטחת שוויון הזדמנויות, שכן הוא ימנע היווצרותם של פערים שיהיה קשה לסגור בעתיד. ניצול מיטבי של הפוטנציאל האנושי יביא בהמשך לחיסכון במשאבים תקציביים ולצמיחה כלכלית אופטימלית.



אני מאחלת לכל תלמידי ישראל שנת לימודים מהנה ומלאת אתגרים מעניינים. ולילדי עוטף עזה, שנה שקטה בה יוכלו להגיע כל בוקר לבית הספר בבטחה ובשמחה. 



הכותבת כיהנה כמנכ"לית משרד החינוך בשנים 2001־2005