התוצאות הצמודות שהשיגו בבחירות האחרונות הליכוד וכחול לבן הביאו לכך ששני העומדים בראשן, בנימין נתניהו ובני גנץ, מתקשים להקים ממשלה ללא שיתוף פעולה ביניהם. לכן אחד הפתרונות המוצעים הוא הקמת ממשלת אחדות לאומית. 
 

נתניהו כרת ברית עם מפלגות הימין וקיבל מהן ייפוי כוח לייצג אותן במשא ומתן, ואילו גנץ מתנגד לממשלה רחבה עם כל מפלגות הימין, ומכאן המבוי הסתום. איך ייפתר המשבר? להערכתי, ברגע האחרון תקום ממשלת רוטציה. 
 
ב־1967, ערב מלחמת ששת הימים, צירף ראש הממשלה לוי אשכול את ח"כ מנחם בגין ואת יוסף ספיר מגוש חרות ליברלים (גח"ל) - והפך את ממשלתו לממשלת ליכוד לאומי. גם ערב מלחמת ההתשה הוקמה ממשלת אחדות כשגולדה מאיר, בראש המערך, זימנה את מנחם בגין להצטרף לממשלתה. 

בבחירות של 1988 זכה יצחק שמיר, שעמד בראש הליכוד, בבחירות הכלליות. היה בכוחו להקים ממשלה ימנית חרדית, אך הוא העדיף לצרף לממשלתו את מפלגת העבודה בראשות שמעון פרס. בקואליציה היו 90 חברי כנסת ולא הייתה רוטציה בכהונת ראש הממשלה. הממשלה החזיקה מעמד שנתיים, והתפרקה לאחר "התרגיל המסריח" שהגה פרס. 
 
בבחירות של 1984 אף אחת משתי המפלגות הגדולות לא יכלה להקים קואליציה לבדה. לאחר משא ומתן, שנמשך כמעט 40 ימים, קמה קואליציה רב־מפלגתית. זו הייתה הממשלה הגדולה ביותר בתולדות המדינה: 12 שרים לגוש העבודה, 12 לגוש הליכוד ושר אחד למפד"ל. לפי ההסכם, פרס כיהן ראשון כראש הממשלה במשך 25 חודשים, ואחר כך שמיר החליף אותו בתפקיד. 
 
ממשלת הרוטציה נקראה גם ממשלת אחדות לאומית, משום שכללה קואליציה של 80 חברי כנסת. בהיבטים מסוימים - בעיקר בתחום המדיני - היא הייתה משותקת, ולא ניתן היה לגשר בה על פערים אידיאולוגיים עמוקים. בתחומים אחרים היא פעלה בנחישות ובהצלחה. זו הייתה הממשלה שהחליטה על הנסיגה הראשונה מלבנון ועל תוכנית חירום כלכלית. זו הממשלה שסיימה בהצלחה את פרשת קו 300. גם הסכסוך עם מצרים בעניין טאבה שעל גדות הים האדום בא על פתרונו בתקופת ממשלת הרוטציה. 
 
תורת הסבירות האנגלית 
 
בשבוע שעבר ביטל בית המשפט העליון בבריטניה המלצה שנתן ראש הממשלה בוריס ג'ונסון למלכה: לדחות את פתיחת מושב הפרלמנט בחמישה שבועות. אף שרבים בבריטניה לא אהבו את ההחלטה, לא שמענו, גם לא מהספסלים האחוריים בפרלמנט הבריטי, הצעות לחוקק פסקת התגברות שתמנע מבית המשפט העליון את סמכותו לבדוק את חוקיות מעשה הפרלמנט והמנהל.
 
מי שמעיין בפסק הדין הבריטי יכול לחוש שנושבת ממנו רוחו השיפוטית ותפיסת עולמו של מי שהיה נשיא בית המשפט העליון הישראלי, פרופ' אהרן ברק. השופטים בבריטניה אומנם לא מזכירים את שמו במפורש בהחלטתם, אך תפיסתו קיימת. 
 
ג'ונסון, ראש הממשלה השלישי מאז משאל העם הבריטי על הברקזיט, נבחר על ידי סיעתו לפרלמנט ולא על ידי העם. ככל הנראה, הוא רצה להעביר החלטה להסתלקות בריטניה מהאיחוד האירופי, שהמועד האחרון לה הוא סוף חודש אוקטובר, זאת מבלי לחתום על הסכם עם האיחוד האירופי. זו הייתה הבטחתו לאלה שתמכו בו לכהונת ראש הממשלה. 
 
שני ראשי הממשלה שקדמו לו כבר הפכו לגוויות פוליטיות בעקבות הברקזיט.גם דיוויד קמרון, שנבחר כדין בבחירות כלליות, וגם תרזה מיי, שהתמנתה לכהונתה לאחר שקמרון התפטר. ג'ונסון כנראה לא רוצה להיות ראש הממשלה הבריטי שייכנס לספר השיאים של גינס כמי ששירת בכהונה הזאת את הזמן הקצר ביותר. הפרלמנט נכון לעכשיו לא מאשר לו לפרוש ללא הסכם, ולכן הוא החליט לבדוק אפשרות להוציא את הפרלמנט לחופשה ארוכה יותר עד למועד הברקזיט כדי שהוא לא יוכל להפריע למהלכיו. 

בוריס ג'ונסון, צילום: רויטרסבוריס ג'ונסון, צילום: רויטרס

 
חברי הפרלמנט הבריטי לא אהבו את התרגיל המסריח של ג'ונסון. הוגשו עתירות לבית המשפט העליון נגד המהלך המפוקפק של דחיית מושב הפרלמנט, בטענה שהוא לא חוקתי ולא סביר ולכן יש לבטל אותו. בית המשפט העליון של בריטניה קיבל את העתירות, ופסל את ההחלטה של ראש הממשלה המכהן. ההחלטה התקבלה בקולם של כל שופטי ההרכב, 11 במספר. 
 
לבריטניה אין חוקה פורמלית, אך יש חוקה לא כתובה, שהתגבשה במהלך שנים ארוכות של משטר תקין ועל פי מיטב המסורת הבריטית. בהחלטת בית המשפט נקבע כי למרות טענת ראש הממשלה שהחלטתו מצויה בזירה הפוליטית ולא בזירה המשפטית - כי אז, כמו בישראל, במידה רבה הכל שפיט וכל הפעלת סמכות כפופה לחוק - סוגיות פוליטיות כפופות לביקורת שיפוטית וחייבות להיות חוקתיות. 
 
השופטים מצאו כי החלטה זו איננה חוקתית, ובעקיפין גם איננה סבירה. כנראה שגם בבריטניה מקובלת תורת הסבירות הכפופה לשיפוטיות של בית המשפט העליון. ההחלטה בבריטניה היא בעלת השלכות רחבה ביותר גם על מדינת ישראל, ומלמדת את נבחרינו בכנסת שגם כוחם מוגבל ונתון לפיקוח שיפוטי. 

קטנוני ונקמני 
 
בשבוע שעבר התקיים המכרז למשנה לפרקליט המדינה לנושאים כלכליים. המועמדת הבולטת הייתה פרקליטת מחוז תל אביב למיסוי ולכלכלה, ליאת בן ארי, שהיא גם התובעת העיקרית בתיקי ראש הממשלה. על פי פרסומים שונים, דקות ספורות לפני תחילת ההליכים של המכרז, התערבה סיגל יעקבי, המנכ"לית הזמנית של משרד המשפטים, אצל חברי ועדת המכרזים ונציב שירות המדינה - בבקשה מוזרה, בלתי הגיונית, קטנונית, נקמנית וחסרת סיכוי, שנועדה לבטל את המכרז.
 
לפני שלושה חודשים נעשה ניסיון אחר לבלום את קיומו של המכרז ואת קידומה של בן ארי. המכרז נדחה אז בטענות שווא נטולות בסיס. לאחר שפרקליטי המדינה איימו בשביתה כללית, נקבע מועד חדש למכרז בשבוע שעבר.

ליאת בן ארי, צילום: דוברות משרד המשפטיםליאת בן ארי, צילום: דוברות משרד המשפטים

 
התוצאה המבישה היא שפרקליט המדינה שי ניצן כתב מכתב זועם ליעקבי. במכתב שפורסם ברבים נאמר כי התנהלותה מעלה תמיהות לגבי מניעיה לביטול המכרז שבו נבחרה בן ארי. בסופו של דבר, המכרז התקיים כפי שהיה צפוי, ובן ארי נבחרה לכהונתה. הדם הרע שהותיר המקרה במשרד המשפטים לא ייספג בקלות.
 
tguvot@maariv.co.il