הפלונטר הפוליטי הולך ומסתבך, וכרגע לא ברור איך ניתן להתיר אותו, מה שבהחלט יכול להוביל למערכת בחירות שלישית השנה. מה שכן יצא מתוך הפלונטר הזה זה פוליטיקאי אחד שבינתיים, נכון לכתיבת שורות אלה, נותר נאמן לעמדותיו: אביגדור ליברמן. כן, היו לא מעטים שטענו שבגללו הלכנו למערכת הבחירות השנייה, שהפכו אותו לשמאלן, למי שהפך את עורו, שלעגו לו על כך שבכל תפקידיו הממלכתיים דיבר יותר מאשר עשה, שחיברו אותו לכל קנוניה ופרובוקציה. אך הליברמן הזה חולל כאן את המהפכה השקטה, שתוביל את מדינת ישראל לשחרור ממונרכיית נתניהו. לולא העמידה האיתנה שלו על עקרונותיו, כל זה לא היה קורה.

אין זה סוד: אילו ליברמן היה תאב שלטון ושררה, הוא היה מקבל מנתניהו יום לאחר הבחירות באפריל, למרות חמשת המנדטים שלו, את תיק הביטחון, את תיק העלייה והקליטה, ובעצם כמעט כל תיק שהוא היה דורש. אבל, כמו שנוכחנו לראות ולדעת, ליברמן ויתר על הכל ולא הצטרף לממשלת נתניהו; הצטרפות שהייתה סותמת את הגולל על האפשרות לבלום את ההידרדרות של השלטון, של מערכת המשפט ושל החברה בישראל.

זה לא מקרי שליברמן לא הצטרף לממשלת נתניהו ודבק רק באפשרות אחת של הקמת ממשלת אחדות־חירום לאומי. אין אחד במערכת הפוליטית שמכיר את נתניהו יותר טוב מליברמן, מה שאומר שליברמן ראה את הנולד והבין היטב שהמשך שלטונו של נתניהו ידרדר את המדינה בעזרת החרדים לתהומות. נכון שבמהלך של ליברמן היו מעורבים משקעים בינו ובין נתניהו, בהם גם הניסיון הכושל של נתניהו "לשתות" לליברמן את הקול הרוסי, אבל נדמה שהוא פועל מתוך דאגה לעתיד המדינה.

למרות הפגישה בין נתניהו וליברמן בחמישי האחרון, כל אלה שמשתעשעים עדיין באשליה שברגע האחרון, כשליברמן יראה שממשלת האחדות שאותה ביקש להקים לא תקום, הוא יצטרף שוב לנתניהו ולגוש הימין - פשוט לא למדו להכיר אותו. לא מפופוליזם ליברמן אמר שאין לו ולסיעתו בעיה לשבת על ספסלי האופוזיציה. מה שמנחה אותם זו הדבקות בדרכם גם אם היא גובה מחיר פוליטי, מה שבהחלט עלול להתרחש אם כחול לבן תלך לממשלת אחדות עם הליכוד והחרדים. ליברמן גם יודע שבממשלת האחדות שהוא יצטרף אליה הוא לא יהיה שר הביטחון, תפקיד שהוא רוצה. למרות זאת, הוא דבק בהקמת ממשלת האחדות, וזה בהחלט שונה מהתדמית שהדביקו לו כמי שהאינטרסים מנחים את החלטותיו.

אין ספק, ליברמן הוא המנצח של מערכת הבחירות האחרונה כשכמעט הכפיל את כוחו, מחמישה לשמונה מנדטים, אבל הניצחון האמיתי שלו הוא בעובדה שהצליח לחדור לשכבות ציבור ולאזורים שפעם לא הייתה לו שם דריסת רגל, כמו בצפון האליטיסטי של תל אביב, בשרון ובמרכז המבוססים. גם בקיבוצים, המהלכים האמיצים והנחושים שלו בשתי מערכות הבחירות האחרונות חשפו בפני הציבור ליברמן שונה לגמרי מהתדמית שהייתה לו, וזאת למרות שהליכוד והחרדים פעלו בכל הדרכים להשחיר אותו.

אם ניאלץ ללכת למערכת בחירות שלישית, איש לא יוכל לבוא הפעם אל ליברמן בטענות, וכשתקום כאן ממשלה חדשה, רבים יצטרכו להודות לו על כך שבזכותו הגענו עד הלום.