בכל שנותיי כעיתונאי, וגם כמתמודד ברשימת הליכוד לכנסת, היו לסיעה כמה תכונות שבידלו אותה משאר המפלגות: סובלנות כלפי האחר, כבוד הדדי וכמובן לאומיות בוערת בשילוב ערכים ליברליים. מנחם בגין ויצחק שמיר היו כאלה. רוני מילוא, אהוד אולמרט, דן מרידור, דוד לוי, סילבן שלום ועוד רבים אחרים שמרו בלהט על המסורת הבית"רית, שאחד המרכיבים היפים שלה היה ההדר. הסגנון. 

לצערי הרב, דבר מזה לא נותר כיום. הכיעור הציבורי של מפלגה כל כך חשובה בישראל הוא בעיניי פשיטת רגל ערכית שלה ובעיקר של העומד בראשה. בנימין נתניהו, בכישרון רב, הצליח לשנות את הדנ"א של התנועה. אביגדור ליברמן הוא שמאל, נפתלי בנט הוא שמאל בארון. בקיצור, כל מי שנגדו הוא שמאל, הוא סכנה למדינה. נתניהו החדיר למוחם של אלפי תומכים משולהבים את ההזיה הזאת, הזרה לרוח הבית"רית, ושרים וח"כים נאלצים לדקלם אותה באדיקות. אני רק תוהה מה היו מרגישים זאב ז'בוטינסקי ובגין למשמע דברים אלה ואחרים שנאמרים כלאחר יד.

מצודת זאב ז'בוטינסקי היא כיום המטה לחיסול התנועה וטיהורה ממתנגדים, בוגדים ומאוכזבים. הלוואי שהליכוד הייתה מגלה התלהבות כזאת גם לגבי חוק הנאמנות שהוצע בכנסת. איך אפשר להעלות על הדעת שביקור נימוסין אצל יריב פוליטי שבא מאותו בית והרצון לשמוע מה יש לו לומר הופכים בתוך יום לכתב גירוש מן התנועה?

במה חטא סגן ראש עיריית ירושלים אלישע פלג, ליכודניק ובית"רי בכל רמ"ח איבריו, שהשתתף עם עוד בית"רים ותיקים מהבירה באירוע של אביגדור ליברמן? מה חשבו לעצמם שכירי החרב של נתניהו במצודת זאב, כשהוציאו לפלג כתב גירוש מחפיר ומעליב? איך יעלה על הדעת שכל ליכודניק שמעלה תהיות לגבי הדרך הופך לפצצה פוליטית מתקתקת?

מי יעצור את מחול השדים הזה ומי יהיה הבא בתור? אולי זה יהיה דוד אלחייני, ראש מועצת בקעת הירדן ויו"ר מועצת יש"ע, שהצטרף לסיור של ישראל ביתנו בבקעה והודה לליברמן במילים חמות על תמיכתו העקבית בתושבי הבקעה ועל "החיבוק שאנו מקבלים מכם". 

השבוע כתב עו"ד יורי נחושתן, בנם של לוחמי האצ"ל ומייסדי תנועת חרות, תנועת האם של הליכוד, על הרוח החדשה המנשבת במפלגה: "אני מרגיש כי הליכוד של ימינו מבזה את זכרה של תנועת החרות שהוריי הקימו ואת זכרם של לוחמי האצ"ל שחלמו על הקמת המדינה ונאבקו להקמתה. לא פלא שרבים כמוני, מבניהם ובנותיהם של מייסדי התנועה, חברי המשפחה הלוחמת, מרגישים כך". 

הללי ז'בוטינסקי, נינתו של זאב, פרסמה לפני שלושה חודשים מאמר על הליכוד של היום, הרחוקה לדבריה כרחוק מזרח ממערב מהערכים שעליהם גדלה בבית סבא רבא. היא גם לא היססה לכתוב לראש הממשלה מכתב חריף - אחרי העימות שלו עם משפחת הדר גולדין בכנסת - ובו ציינה שהיא מתביישת בהצבעתה לליכוד.

לצערי הרב, מה שעובר על הליכוד בשתי מערכות הבחירות האחרונות אינו אלא טירוף מערכות, ששומר על המנהיג בכל מחיר ובכל דרך. השלטון הוא מהות הכל, הוא הדרך והוא החיים. זו לא הליכוד שהכרתי, זו לא הליכוד שרבים אחרים הכירו. 

תנועה של איש אחד ופולחן האישיות של איש אחד, מוכשר ככל שיהיה, אינם תחליף למסורת פוליטית של עשרות שנים. תנועת הליכוד הייתה בריאה וחזקה לפני בנימין נתניהו, והיא תהיה כזאת גם אחריו. מבטיח לכם.

tguvot@maariv.co.il