קבוצת הבוחרים המעניינת ביותר בשלב הזה של הבחירות היא אלה שעדיין לא החליטו האם יצאו להצביע ואם כן אז למי להצביע. נדמה שככל שחולף הזמן , קבוצת המתלבטים הולכת וגדלה. זה לא מפתיע, לא רק בגלל שאנחנו עומדים לפני מערכת הבחירות השלישית תוך שנה, אלא גם בגלל שהנתון הזה תואם גם מגמות צרכניות מובהקות ובראשן מה שמכונה "הצרכן הנווד" – אנחנו כצרכנים יכולים להחליט בכל רגע מחדש האם להמשיך ולנהל מערכת יחסים עם כל מותג - אם בעבר הרחוק למשל בזק היתה מונופול הרי שכיום ענף התקשורת בנוי כך שעבור כל מוצר וכל שירות ניתן להחליף את הספק תוך דקות . לפעמים זה אפילו מהיר יותר מתיקון תקלה על ידי הספק הנוכחי שלנו.
האפשרות הזאת שהתרגלנו אליה מעמידה באור אחר את מערכת היחסים שלנו עם כל מותג, כל מוצר וכל שירות (כמעט). אנחנו למעשה מחליטים בכל בוקר מחדש האם אנחנו מעוניינים להמשיך או לעבור – זה משנה את האופן שבו המותגים מתנהלים מולנו וזה גם משנה לאט לאט את האופן בו אנחנו מביעים דעה בנוגע למפלגה שבה אנחנו מעוניינים לבחור.
אם בעבר היינו מגיעים ליישורת האחרונה של הבחירות כך שלכל מפלגה היה קהל תומכים "בטוח" ורשימה של מתנדנדים שרק מולה עובדים ברמת המסרים והמאמץ, הרי שככל שחולף הזמן מצטמצמת רשימת ה"בטוחים", מה שמאלץ את המפלגות לעבוד במקביל גם על חיזוק מעגלי התמיכה הראשונים שלהם וגם על משיכת קהלים מתנדנדים – כך אנו רואים את הליכוד מדבר במקביל אל ליבם של 300,000 ליכודניקים שלטענתם לא יצאו בבחירות הקודמות להצביע ובמקביל אל ימין הרק שמתלבט אם לבחור בכחול לבן ואל הימין המובהק יותר שעבורו מבטיחים בניה של יחידות דיור חדשות מעבר לקו הירוק , סיפוח וכו". כך גם כחול לבן מנסה מצד אחד לשתות מנדטים מהעבודה מרץ ולגרום לבוחרי ימין "רך" להצביע עבורם.
התופעה הזאת יוצרת מסרים שנראים לעיתים מבלבלים – ככה זה כשעובדים במקביל על מספר קהלי יעד.
ואם נחזור רגע אל רשימת המתנדנדים, הרי שנדמה שזהו קהל היעד המעניין ביותר – לא רק בגלל הכמות אלא גם בגלל שזהו הקהל הכי פחות צפוי - קהל שיחליט ככל הנראה ברגע האחרון ושבסופו של דבר היא תנבע עמוק עמוק מהבטן.
הנתון הזה, אגב, הוא כתב ההגנה הטוב ביותר עבור הסוקרים. אני לא חושב שהסוקרים טועים או טעו בגדול בעבר – אני חושב שהסקרים שיקפו את המצב נכון למספר ימים לפני הבחירות, אבל כשכל כך הרבה אנשים מחליטים ברגע האחרון, יכול להיווצר פער משמעותי בין סקר בחירות שנערך חמישה ימים לפני בחירות ליום הבחירות עצמו.
אבל הנתון הזה הוא האיום וההזדמנות הכי גדולים עבור המפלגות הטוענות לכתר והדרך היעילה ביותר לייצר השפעה היא באמצעות קמפיין הפונה לרגש. בשלב הזה לא יעזרו נתונים מספריים ועובדות – בשלב הזה חשובים "הערכים של המותג" או יותר נכון – כיצד הם נתפסים על ידי אותו קהל יעד.
נתניהו ירצה שכשהבוחר המתנדנד יעצום את עיניו רגע לפני שהוא יבחר בפתק "מחל" הוא יחשוב על מר ביטחון והחבר של טראמפ ובמקביל על גנץ "המגמגם והלא כשיר". גנץ ירצה שבאותו מעמד הבוחר המתנדנד יחשוב על "ביבי המושחת" ועל שלושה רמטכ"לים שבאים להנהיג (הבהרה, הכותב אינו מייחס אף אחת מהתכונות השליליות האלה לאף אחד מהמועמדים)
מי יעמוד במשימה ושאלת מליון הדולר – מי ינצח? תשאלו את עצמכם מה האסוסיאציות הראשונות שעולות לכם בראש כשאתם חושבים עבור כל אחד מהמועמדים וכנראה שתצליחו לנחש.
הכותב הוא מנהל מערך הפרסום והדיגיטל בגולדפינגר תקשורת