אינני מחסידיו הגדולים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, אך איני יכול שלא להסכים עם אמירתו בימים אלו: “אסור שהתרופה למחלה תהרוג יותר מאשר המחלה”.
כמי שצורך תרופות באופן כרוני (מה לעשות, הגיל) הדבר הראשון שאני קורא בקבלי תרופה חדשה הוא הקטע באותיות הקטנטנות של תופעות לוואי, כדי שחלילה תופעות הלוואי לא יגרמו לי לסימפטומים קשים יותר מהמחלה עצמה. בנוסף, אני מתקשר לחבר, מומחה לרפואת משפחה, כדי לבדוק עמו מהן השלכות נטילת התרופה, האם גורמת לפגיעה בכליות, האם ליתר לחץ דם או לדפיקות לב מואצות וכיו”ב. צרות שהסיכון בהן גדול לעתים מהמחלה שאני לוקה בה. נראה לי שרבים, ואני בתוכם, נוהגים כפי שהנשיא טראמפ אמר – כלומר, בודקים מראש אם התרופה לא מסוכנת יותר מהמחלה. לטראמפ, אגב, יש תכונה מצוינת – יכולת לתמצת במטבע לשון את מה שאדם רגיל מרגיש.
בימים האחרונים נראה לי שמשרד הבריאות, בניהולו של משה בר סימן טוב, מנפק לציבור הישראלי תרופה לקורונה שתופעות הלוואי שלה חמורות מהמחלה. ארגון הנוירולוגים, מקצוע רפואי שהציל את חיי, פרסם שמספר המתים משבץ מוחי גדל כי בעלי תסמינים חוששים להגיע לבתי חולים. חולי שפעת רגילים הופכים לחולי דלקת ריאות קשים בחששם ללכת לקופת החולים ועוד כהנה וכהנה. שלא לדבר על תופעות הלוואי של תרופת בר סימן טוב “הסגרומציטין”, ובהן, למשל, אובדן קורת גג מפאת אי־תשלום שכר דירה או משכנתה, דיכאון כתוצאה מהבידוד, קשיון השרירים כתוצאה מאיסור על פעילות ספורטיבית, והתאבדות כתוצאה מקריסת העסק הקטן. גם בתרופת בר סימן טוב תופעות לוואי אלו מופיעות באותיות קטנות שקשה לראותן.
הכורח במתן התרופה בעלת תופעות הלוואי הקשות נובע, לעניות דעתי, בשל המחדל המתמשך שאותו בר סימן טוב והנהגת המדינה הובילו על ידי הרעבת מערכת הבריאות הציבורית והיערכות חסרה עד כדי רשלנות פושעת בהיערכות למגיפה (ראו דוח מבקר המדינה האחרון).
בקשה אחת לי לקברניטים הזמניים של המדינה: בלילה, לפני עוד ישיבת ממשלה דרמטית, עיינו באותיות הקטנות, ותפסיקו להלעיט אותנו בתרופות שגורמות ליותר נזק מהמחלה.