שיגור הלוויין האיראני "נור" (אור), הוא הישג טכנולוגי לאיראן, במידה שיתקבל אישור לכך ממקורות נוספים. במקרה כזה, הרפובליקה האסלאמית נכנסה למועדון מצומצם של מדינות, ישראל בתוכן, המסוגלות לייצר ולשגר לוויינים. נטילת האשראי בידי חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה האיראנית שצייץ על כך בטוויטר, מלמדת כי ללוויין יש גם יכולות צבאיות. משרד החוץ הישראלי גינה את שיגור הלוויין כנוגד את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, שתבעה מאיראן לא לפתח טילים בליסטיים המסוגלים גם לשאת ראשי נפץ גרעיניים.
אם הידיעה על השיגור נכונה, הרי שההישג הזה יקנה לאיראנים כוח והוא מצביע על קפיצת מדרגה ביכולות הטכנולוגיות האיראניות, אזרחיות וצבאיות כאחד, בייחוד אחרי הכישלונות הקודמים שלהם. עם זה, עד שלא נדע בוודאות את טיבו של הלוויין ששוגר ואם מלבד הצלחת השיגור יצליח פיקוד החלל האיראני להפוך אותו למבצעי, לא יהיה אפשר להעריך באופן מלא את מידת האיום שהוא יכול להוות נגד ישראל ומדינות נוספות במזרח התיכון.
חשוב לזכור כי בשנים האחרונות אפשר לרכוש צילומים מלוויינים אזרחיים על כל מקום על פני כדור הארץ, ונוסף לכך איראן יכולה, בתנאים מסוימים, לקבל גישה למידע גם מלוויינים רוסיים.
השאלה העיקרית היא אם איראן מתכוונת להשתמש בלוויין הצבאי שלה נגד יריבותיה במזרח התיכון, בעיקר מול הממלכה הסעודית ומדינת ישראל, שלהן יש כבר שנים לא מעטות גישה ללוויינים אזרחיים וצבאיים. שימוש אפשרי ללוויין האיראני הוא שיפור התקשורת, אולי המוצפנת, בין הפיקוד הצבאי האיראני לכוחותיו הפזורים ברחבי זירות לחימה שונות במזרח התיכון, בעיקר בסוריה ובתימן.
החשש העיקרי מההישג האיראני הוא מההתקדמות הניכרת במאמצי המשטר לייצר יכולת לשגר טילים בליסטיים עם ובלי ראש נפץ גרעיני לכל מקום במזרח התיכון ומעבר לו.
כניסה למועדון המצומצם של מדינות המסוגלות לבנות, לשגר ולהפעיל לוויינים, מקנה יוקרה, ואולי גם עוצמה מדינית, לטהרן בתקופה קשה ואולי קריטית למשטר האסלאמי האיראני, הסובל הן מתקופת מיתון כלכלי ארוך ומתמשך, מפגיעה מהקשות ביותר של מגיפת הקורונה במזרח התיכון ולאחרונה גם מהתרסקות מחיר הנפט, מהמרכיבים העיקריים בכלכלה האיראנית.
הכותב הוא מומחה למפרץ הפרסי ואיראן ומרצה בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית