ערב ליל הסדר ישבה סבתי בת ה־94 לבדה עם צלחת מיותמת וכוס יין לקידוש. היא עלתה מלוב לפני למעלה מ־70 שנה ומעולם לא חשבה שכך תצטרך לחגוג את ליל הסדר, ללא ילדיה, נכדיה ומשפחתה. היחידה שישבה עמה לשולחן הסדר הייתה עובדת הסיעוד המסורה, שהגיעה מסרי לנקה.
פתגם עתיק אומר שחבר טוב נמדד בעת צרה. אם נבדוק מהיכן מגיע לישראל רוב הציוד הרפואי, ערכות המיגון לצוותים הרפואיים ולכלל האוכלוסייה, מכונות ההנשמה, התרופות הניסיוניות וחומרי הגלם לערכות הבדיקה ולציוד החיטוי, נמצא את מדינות הענק באסיה ניצבות לצד ישראל. סין, קוריאה, יפן, הודו, סינגפור ואחרות, נענו לקריאתנו, דרך שגרירי ישראל ביבשת, והושיטו ידן לעזרה.
צריך לזכור, שהן עדיין מתמודדות עם המגיפה אצלן ויצוא ציוד מתחומן אינו דבר פשוט וטריוויאלי. המומחים בישראל לומדים מהניסיון בסין, בקוריאה, בטייוואן, באוסטרליה, בסינגפור ובמקומות אחרים, ומצויים בקשר שוטף עם עמיתיהם באסיה.
מצאנו גם כאן, במדינות אסיה, וכן באוסטרליה ובניו זילנד, רצון טוב לסייע, גמישות והבנה של הצרכים המיוחדים שלנו להחזרת אזרחינו ארצה, ערב חג הפסח, דבר שלא הרבה אזרחים זרים קיבלו. השמיים שנסגרו במהירות בכל העולם, הקשו מאוד על היכולת לפתוח עבורנו שדות תעופה, לקבל אישורי מעבר למטיילים, לאשר פטור חד־פעמי מאשרות, לקבל אישורי נחיתה ועוד.
האגף הקונסולרי במשרד החוץ והדיפלומטים המסורים שלנו בכל רחבי העולם, כולל באמריקה הלטינית, אפריקה, אירופה ועוד, עובדים למעלה מ־100 ימים ברציפות כדי לאפשר החזרת הישראלים.
היכולת להביא את הציוד הרפואי הנחוץ כל כך מאסיה, כמו גם פתיחת השערים לחזרת הישראלים הביתה, מעידות על ההתפתחות העצומה שחלה ביחסים עם היבשת. עברנו כברת דרך עצומה מהתקופה שבה היו קשרים דיפלומטיים מועטים וסחר מצומצם עד המציאות כיום. הקשרים המדיניים והכלכליים שנטוו בעמל רב במשך שנים, מוכיחים עצמם עתה, ברגע האמת.
מדברים היום רבות על אסטרטגיית היציאה מהמשבר בכל הענפים, גם במשרד החוץ אנו משרטטים את אסטרטגיית היציאה מול מדינות יבשת אסיה, שלפי ההערכות הן אלו שתהיינה הראשונות לצאת מהמשבר הכלכלי והאזרחי שפוקד את העולם. להערכתנו, מעצמות אסיה יהיו אלו, שכמו במשבר הכלכלי של 2008, ישתפו פעולה עם יתר המדינות להאצת הכלכלה העולמית.
ערב משבר הקורונה, הסחר הישראלי עם מדינות אסיה והפסיפיק עמד על כמעט שליש מכלל הסחר שלנו עם העולם. קשה היום לחשוב על כך, כשענן הקורונה אופף אותנו, אבל להשקעות מאסיה בישראל, לתיירות הנכנסת, לטיסות הישירות ממגוון היעדים, לעובדים הזרים בענפי הבניין, החקלאות, הסיעוד והמלונאות, להסכמי הסחר החופשי – חשיבות עצומה לכלכלה הישראלית.
הכותב הוא סמנכ"ל אסיה והפסיפיק במשרד החוץ.