החודש צוינה ברחבי העולם המודעות למחלה המנינגוקוקית וזוהי הזדמנות להזכיר לכולנו שהמגיפה הבאה יכולה לחכות לנו מעבר לפינה. המנינגיטיס החיידקית היא מחלה זיהומית, אמנם יחסית נדירה, אבל קטלנית וקשה. המחלה, שנגרמת ע"י הידבקות בחיידק המנינגוקוק, יכולה להוביל לכ-10% תמותה מהחולים בה בתוך 24 שעות מרגע הזיהום. בין 20% ל-50% יסבלו מפגיעה נוירולוגית, החל מפגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית ועד לפגיעה קשה שעלולה להגיע עד לכדי כריתת הגפיים. מי שנמצא בסיכון גבוה במיוחד להידבק בחיידק הם תינוקות עד גיל שנתיים, להם סיכוי של פי עשרה לחלות במקרה של חשיפה לחיידק. 

מדובר בחיידק מדבק מאוד שעובר מאדם לאדם, דרך שיעול, התעטשות או מגע עם הפרשות ממערכת הנשימה, ולכן במקומות סגורים בהם ריכוז אוכלוסין גבוה סכנת ההדבקה יכולה להגיע בזמן התפרצות לפי 400 מבאוכלוסייה הכללית.

ככל שנאבחן את המחלה המנינגוקוקית מוקדם יותר, כך נצליח למנוע את סיבוכיה. אך זו משימה מורכבת עד בלתי אפשרית. המחלה נראית בהתחלה כמחלה ויראלית רגילה כמו שפעת, כשהיא מלווה בחום גבוה וחולשה כללית, אך היא יכולה לדהור מהר מאוד ולהוביל לפרכוסים, איבוד הכרה ומוות. כשאנחנו כבר מאבחנים את המחלה זה יהיה בשלב שבו החיידק כבר התחיל את התהליך הדלקתי. כאשר ניתן טיפול אנטיביוטי בשלבים מוקדמים זה יכול להקל על המחלה ולמנוע סיבוכים, אבל ככל שהמחלה מאובחנת מאוחר יותר, החיידק כבר גורם לתופעות הנוירולוגיות המאוחרות והסיכון למוות עולה. 

בשנה שעברה אושר בישראל חיסון מניעתי למנינגוקוק B (הזן הגורם להתפרצות 80% מהמקרים בישראל), לאחר שהראה יעילות גבוהה מאוד של הגנה. באנגליה, שם החיסון נכלל כחלק מחיסוני השגרה, הפחית החיסון את שיעורי התחלואה מהחיידק בכ-70% ויותר. המשמעות היא שאם כל התינוקות יחוסנו, החיידק הקטלני לא יתפשט ולא יגרום להתפרצות. בכך תתאפשר הגנה כמעט מוחלטת בקרב כל הציבור. לכן הומלץ ע"י הוועדה לחיסונים המייעצת למשרד הבריאות להכליל את החיסון בתוכנית החיסונים הלאומית. החיסון אינו נכלל בשגרת החיסונים הלאומית אך מומלץ ע"י משרד הבריאות וניתן בקופות החולים. ההמלצה היא לתת את החיסון במספר פעימות כאשר הראשונה היא בגיל חודשיים.

למרבה הצער, בימים טרופים אלו של מגפת הקורונה, הורים רבים אינם מקפידים על התחסנות ילדיהם, אם מתוך חשש להדבקות בקורונה או מכל סיבה אחרת. דבר זה גורר איום להתפרצות של מחלות שלא היו כאן מעשרות שנים והן מסוכנות פי כמה ממחלת הקורונה. כשרבים נמנעים מלצאת מהבית ולטפל בבריאותם על ידי מתן חיסונים, אנו מסכנים את ילדינו ואותנו. אומנם אנו מתגוננים מפני הידבקות בנגיף הקורונה אך אנו נמצאים בסיכון גבוה יותר להדבקות במחלות זיהומיות שניתנות למניעה. 

חיסונים הם למעשה חלק מהותי בתחזוקת מערכת החיסון שלנו, כך לדוגמה, די בכך שמספר המתחסנים בחצבת יורד מתחת ל-95%, פוטנציאל ההתפרצות עולה באחוזים משמעותיים. וזה בדיוק מה שחווינו ממש לפני מספר חודשים עם התפרצות המחלה בישובים רבים בארץ ובעולם. ומה שנכון לחיסון בחצבת נכון כמובן לכל מחלה זיהומית. מחלות זיהומיות הן מחלות מדבקות מאוד המתפשטות במהירות. זו הסיבה שעכשיו, כמו בימי שגרה, חשוב להקפיד על השלמת החיסונים הנדרשים. יש לזכור כי מנינגיטיס חיידקי יכול להיגרם גם מחיידקים אחרים שלהם יש חיסונים, כגון חיידק ההמופילוס אינפלואנזה וחיידק הפנוימוקוקס, ולכן יש להקפיד להתחסן גם נגדם.

משרד הבריאות הנחה שהחיסוני השגרה מתקיימים כסדרם. מדינת ישראל מתגאה ובצדק במערכת חיסוני התינוקות המשומנת שלה. אבל בימים אלה הורים רבים חוששים להגיע לטיפות חלב, ולמרבה הצער דווקא מתוך הצורך להגנה מפני הקורונה, נוצר מצב שעלול להוביל לפגיעה בבריאות הציבור. בסופו של דבר אם האוכלוסייה לא תתחסן כנדרש, הסכנה להתפרצות חיידקים כמו המנינגוקוק הקטלני ואחרים גבוהים מאוד. ולכן עם כל החשש לצאת מהבית, עלינו להקפיד על הנחיות משרד הבריאות, כמובן בהתאמות הבטיחות וההיגיינה הנדרשות - על החיסונים אסור לוותר.

הכותב הוא יו"ר החטיבה לרפואת ילדים ומנהל היחידה למחלות זיהומיות ילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע