אחת מנפלאות הקורונה היא החיזוק העצמי לכל טענה, גם אם היא רחוקה מביסוס. אחת הטענות שהקורונה מוכיחה היא הצורך בהפרדה מלאה והרמטית בין ישראלים לפלסטינים. ההיגיון פשוט: א. יש הפרדה, בעזה ובגדה. ב. נתוני התחלואה בישראל נמוכים יחסית. ג. כמות התחלואה היא תוצאת ההפרדה, ומוכיחה את נחיצותה.

לאורך ההיסטוריה, מגיפות גרמו להאשמת זרים ולניסיון לחזק פוליטיקה של הפרדה מתוך התקווה (הכוזבת) שניתן להעלימן על ידי העלמת הזרים. אומנם כרגע יש צורך דוחק לשינוי המצב המדיני שלנו ושל הפלסטינים לטובת כל יושבי האזור, אולם הקורונה מוכיחה ביתר שאת שאנחנו והם כאן ביחד, כדי להישאר, ולכן בריאותנו ושגשוגנו הם הדדיים. אנו זקוקים לשיתוף פעולה הדוק ופרודקטיבי, שלא יכול להתרחש לאורך זמן ללא סיום השליטה הצבאית בגדה וכינון יחסים מדיניים על בסיס של שוויון, הכרה הדדית ופיתוח אזורי משותף.

אפילו אם הייתה מושלמת חומת ההפרדה, המציאות היא שישראלים ופלסטינים חיים ביחד באותו המרחב. בירושלים “המאוחדת” חיים כ־340 אלף פלסטינים, חלקם בצד אחד של הגדר וחלקם בצד השני. הם עובדים ולומדים בכל חלקי העיר במגוון מוסדות. ענף הבנייה בישראל נסמך בצורה משמעותית על עובדים פלסטינים בעלי היתר עבודה (כ־65 אלף איש), ועם התפשטות הקורונה התעקשה התאחדות הקבלנים מעל לכל במה שיש לאפשר להם להמשיך ולבוא לעבודה, אחרת הבנייה תתעכב ודירות לא יוכלו להימסר בזמן כנדרש בחוק. עובדים פלסטינים מהווים גם חלק חשוב מכוח העבודה בענף החקלאות. אלפי עובדים פלסטינים מועסקים גם באזורי התעשייה שבשטחי הגדה המערבית, בברקן, מישור אדומים, עטרות, אריאל, ובעוד מקומות עבודה בבעלות ישראלים.

לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, מקור רוב ההדבקות בגדה הוא מישראל. אז הנה תמונת הראי המושלמת: הישראלים מאשימים את הפלסטינים, והפלסטינים את הישראלים. זה בדיוק הסרט הרע שנתקענו בו משנות ה־90, לא?

פנטזיית ההפרדה תדלקה מאמצים מדיניים בעבר, שהגיעו למבוי סתום. אין באמת “הם שם – ואנחנו כאן”. המבוי הסתום הזה יכול להיות הזרז למודלים חדשים, נוסח פתרון שתי המדינות בקונפדרציה, של תנועת “ארץ לכולם”, שאני ממקימיה.

מנכ”ל משרד הבריאות הסביר במילותיו שמבחינה בריאותית ישראל והפלסטינים חיים ביחד: “אנחנו בכלים שלובים אפידמיולוגית עם הפלסטינים”. גם עזה, שממנה יצאנו לפני כ־15 שנים, המוקפת גדר ונתונה תחת מצור מעל לעשור, היא לא נפרדת מישראל במובנים בריאותיים. ב־2018 פרסמו חוקרים בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון דוח לגבי סיכוני בריאות כתוצאה מהמצב התברואתי בעזה. מערכת טיפול השפכים של עזה לוקה בחוסרים חמורים ומעת לעת גולשים שפכיה לנחלים שזורמים לשטחי המועצה האזורית חוף אשקלון ולחוף הים בעזה. ב־2016 נאלץ מתקן התפלת המים באשקלון לעצור את עבודתו בגלל ריכוז מסוכן של חיידקים במי הים שהגיעו מעזה. ישנן עדויות לחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים בישראל שהגיעו במקור מעזה. הרי נגיפים וחיידקים אדישים להסדרים פוליטיים ולגדרות.

הכותב הוא מנכ"ל רבנים לזכויות האדם