סוגיה מעניינת ניצבת עתה בפנינו, בייחוד בשעה זו, בה המשק הישראלי פועל במתכונת מצומצמת ככל הניתן, לאורו של נגיף הקורונה. השימוש הנרחב שנעשה באמצעי הטכנולוגיה השונים לשם כך נראה מזמין ומועיל מתמיד, אך בתחומים מסוימים, עלול להביא עמו גם קשיים ובעיות שאליהם לא תמיד קל לשים לב, כפי שמלמד הדוח של הרשות להגנת הפרטיות שפורסם הבוקר. ממצאיו מצביעים על אחוזים מדאיגים של אי-עמידה בהנחיות חוק הגנת הפרטיות בקרב מכוני הרפואה הגדולים בארץ, וכן על מספרים מדאיגים אף יותר בקרב המכונים הקטנים לרפואה - זאת כתוצאה מדילול הפיקוח והביקורת בקרבם.

אין בכוונתי לטעון חלילה כי שוגים המכונים הרפואיים והמרפאות כשהם עושים שימוש באמצעים טכנולוגיים אלה לשם הענקת שירותי רפואה למטופליהם דרך האינטרנט, כחלק ממדיניותם למזעור השוטטות והיציאה מהבתים בקרב הציבור. יחד עם זאת, אל לנו לשכוח, כי אפילו בתקופות קשות כמו זו הנוכחית, בהן חיי אדם מונחים על כף המאזניים כאינטרס ציבורי מובהק, עדיין ישנם עקרונות יסוד שנמצאים בבסיס המערכת הדמוקרטית, אשר כל ייעודם הוא איזון כלל האינטרסים הנוגדים, כשבמרכז ניצב לו האדם.

כדי שנוכל לוודא עמידה מיטבית בעקרונות אלה בקרב מכוני הרפואה השונים והמרפאות - על המדינה להשקיע את כמות המשאבים הנדרשת כדי לוודא שמכוני הרפואה והמרפאות השונות יהיו מודעים לסכנות שהשימוש באמצעים הטכנולוגיים מביא עמו, אשר עיקרן בטיב המידע הרפואי הרגיש המופקד בידם, כחלק מהתווית אופן התנהלותן מול מטופליהן ומול ספקיהן השונים.

על כן לשיטתי, ככל שיקפידו המרפאות ומכוני הרפואה להימנע מכל פגיעה, שאיננה נחוצה, בזכויותיהם של מטופליהן – יש לאפשר להם, ואף לעודד אותם, לעשות שימוש באמצעים הטכנולוגיים הללו לשם מקסום תפוקתן, במיוחד בעת זו, אף אם הדבר טומן בחובו סיכון מסוים (שמעתה יהיה פחות, מאחר והמרפאות ידעו על סיכויי גרימתו ועל אופן ההתמודדות הראוי עמו). מהדוח ניתן ללמוד על מספר פגיעות אגביות בחיי האזרח, אשר אינן נחוצות להגשמת מטרת השימוש באמצעי הטכנולוגיה, וככאלה הן כלל לא מועילות כשלעצמן, ומכאן שפוגעות בחיי אזרח לחינם - ועל הרגולטור לוודא את חדילתן: הראשית שבהן היא אי-יידועו של המטופל אודות זכויותיו לפי חוק הגנת הפרטיות, שקשה לומר מדוע נחוצה היא או מה מטרתה, ומכאן שאיננה ראויה. 

אם כתוצאה מהפיקוח הרגולטורי מכוני הרפואה יקפידו על זכותם של מטופליהם לשמוע אודות הזכויות שמעניק להם חוק הגנת הפרטיות בדבר המידע הרפואי שהם מוסרים – יהווה הדבר "יריית פתיחה" להתמודדות עם שאר הפגיעות המתוארות בדוח, והדבר יתרחש בשני מישורים במקביל: הראשון - כשיאפשר למטופלים לכלכל את צעדיהם בהתאם לזכויותיהם כשמוסרים את המידע הרגיש להם, ובכך למעשה יאפשר להם מראש להקטין את נזקם; והשני - בכך שיעצב אט-אט קווי מתאר מוגדרים שיאפשרו לכל אדם לראות באור בוחן את הפגיעה שנגרמת לו בזכויותיו, וכך להעריך את חומרתה ונימוקיה – וכך לבסוף יונגש גם ענף זה לציבור הרחב, שהגיוני שיעמוד עצמאית על זכויותיו – מהרגע שאלה יחשפו בפניו.