הילדים לפני הכל: בית הדין האזורי לעבודה בנצרת הקפיא השבוע (ראשון) את מינויו של רופא הילדים ד”ר אברהם ברקאי לתפקיד פיקוח על בריאות התלמיד במחוז הצפון. זוהי בשורה משמחת, למרות שמינויו של אדם המורשע בהחזקת חומרים פדופיליים לא היה צריך להישקל מלכתחילה. וגם זה עוד לא נגמר. מינויו חייב להיפסל לחלוטין.

הידיעה על מינויו כרופא הפיקוח על שירותי בריאות התלמיד במחוז הצפון והמחשבה שיוכל מתוקף תפקידו לשוטט בחופשיות בבתי הספר הסעירו בימים האחרונים את הציבור והרשתות החברתיות, ובצדק. רבים עסקו בשאלות מטרידות, כמו איך יכול להיות שבישראל 2020 לא מצאה ועדת הבוחנים במשרד הבריאות פגם בלמנות רופא ילדים שהורשע בעבר בהחזקה ובהפצה של חומרים פורנוגרפיים־פדופיליים לתפקיד מפקח על שירותי בריאות התלמיד? או כיצד יכול להיות שבית המשפט אישר את המינוי? אבל יותר מכל אלה נחרדתי לקרוא כמה טוקבקיסטים אשר הגיבו ב”האדם הזה מעולם לא תקף באופן פיזי שום ילד או מבוגר, המפגש היחיד שלו עם גורמי אכיפת החוק נוגע לתכנים לא ראויים שהוא החזיק במחשב הפרטי שלו וזהו. באיזו זכות אנשים מחליטים לכל אדם במה מותר לו להסתכל בביתו ובמה אסור?”.

רפי פרץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)רפי פרץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אז זו תשובתי: ילדים לא “מקיימים יחסי מין עם בגירים”, הם נאנסים. ולומר שזה שהוא “רק” צורך צילומים או סרטי פורנו ילדים זה דבר פסיבי שלא פוגע באף אחד/ת, זו התעלמות מהקשר בין הצריכה לבין ייצור אותו תוכן. כל פורנו שנוצר שלא בתנאים הולמים ולא מתוך הסכמה ורצון של כל המשתתפים זו תרומה לניצול. ילדים כמובן אינם בני הסכמה מבחינה חוקית ומשפטית.

בואו נעשה סדר. מה שעשה רופא הילדים הוא בגדר אחת מעבירות המין המנויות בחוק העונשין ועיקרה איסור להחזיק או לצרוך תמונות וסרטונים אינטימיים שבהם מוצגים קטינים בעירום או בסיטואציה אינטימית (תוכני פדופיליה). המחוקק הבין כי קשה מאוד לעתים להגיע לאלו שיצרו בפועל את הסרטונים/התמונות ולכן החליט כי יש להילחם בתופעה גם דרך הצרכן. אכיפה פלילית מחמירה וקשה תרתיע ותוביל בסופו של דבר לירידה בביקוש לתכנים מסוג זה ולהפחתת הפגיעה בילדים ובקטינים בכל העולם. חמור מכך, מה שעשה רופא הילדים הוא עילה על פי החוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים, למנוע קבלתו לעבודה בכל המוסדות שבהם שוהים קטינים. מה שחוזר ומעלה את השאלה המקדמית, איך בכלל חשבו שניתן למנותו לתפקיד זה?

אין מקום לנרמל פדופיליה בשום שיח או טוקבק. אין גם להעלות את הטענות המתחכמות על כך שעבודתו לא כרוכה במגע עם ילדים. הוא יוכל להיכנס בחופשיות לכל מוסד שבו שוהים ילדים. כשם שאם היה מדובר באדם שהורשע במעילה, גם אחרי 100 שנים שום ועדה לא הייתה חולמת למנות אותו לתפקיד בתחום הבנקאות, כל תפקיד, גם לא כזה שבו הוא לא היה בא במגע ישיר עם כסף. אז איך זה שמה שברור בענייני רכוש, פחות ברור בעניין הרבה יותר חשוב: ילדים?

הכותבת היא מנכ"לית קרן ילדי ישראל