עד שפרץ המשבר היו מגמות חיוביות בשוק העבודה - שיעורי השתתפות גבוהים (לרוב) בכוח העבודה, שיעור אבטלה נמוך מאוד ועלייה בשכר הריאלי. המשבר והסגירה של המשק הביאו לשיא של אבטלה, שרבים יתקשו לצאת ממנה לאור רמות המיומנויות הנמוכות שלהם, וקריסה צפויה של עסקים רבים.

דווקא עובדים שהמשרה שלהם מוגדרת בסיכון גבוה להיעלם עקב מחשוב, כמו הקופאים בסופרים, הוגדרו חיוניים והמשיכו לעבוד בזמן המשבר, אך משרתם מצויה בסיכון לעתיד. מי שלא שולט בסביבה ממוחשבת, מיומנות נדרשת כבר כיום, יתקשה למצוא עבודה. הדבר הומחש ביתר שאת במהלך המשבר, שבו עובדים רבים נאלצו לעבור לתנאי עבודה דיגיטליים. 

לשכת התעסוקה בימי הקורונה (צילום: יוסי זמיר פלאש  90)לשכת התעסוקה בימי הקורונה (צילום: יוסי זמיר פלאש 90)

עם זאת, יש פה הזדמנות ליועצי תעסוקה וארגוני הכוונה תעסוקתיים, כמו גם הכשרות וקורסים למיניהם, לתפוס תאוצה. אפשר לראות בכך גם הזדמנות בשוק העבודה הישראלי, שחלקו לפחות הצליח לעבור לעבודה מרחוק באמצעים הדיגיטליים הקיימים, ולאפשר גמישות גדולה יותר בתחומים שונים ובמשרות שונות, וכך לפתוח את שוק העבודה לקבוצות אוכלוסייה שונות. 

האפשרות לעבוד מהבית עשויה לענות על כמה מהצרכים של עובדים שונים. למשל, לאפשר לנשים לעבוד שעות מסוימות מהבית, ואולי כך להעלות את שיעורן בענף ההייטק, ובאופן דומה גם לעובדים מהאוכלוסייה הערבית שגרים רחוק ממרכזי תעסוקה. בכך יתאפשר למעסיקים להגיע לעובדים מוכשרים רבים יותר ובפריסה רחבה יותר. 

הכותב הוא נשיא מרכז טאוב.