נזקי הקורונה לא פסחו על מסעות התלמידים לפולין. עם התפשטות הנגיף החליט משרד החינוך על עצירת המסעות, ולפחות כרגע לא מסתמן תאריך יעד להחזרת המשלחות. הפגיעה היא חמורה וכואבת, אבל בשונה מתחומים אחרים יש כאן אולי הזדמנות לתיקון היסטורי, חברתי ומעמדי.

מסע התלמידים והתלמידות לפולין הוא אחד האירועים המשמעותיים בשנות הלימודים סביב הוראת השואה. מדובר במסע מטלטל רגשית ונפשית הנוגע בנימים הכואבים, ובשעתה האכזרית של האנושות. המסעות הם אלו המעצבים את זיכרון השואה והתקומה רגע לפני שתלמידי השכבה הבוגרת מתחילים שלב חדש בחייהם. 

יחד עם זאת, צריך להודות כי זהו גם נטל כלכלי לא מבוטל. לא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה להוציא סכום של כ־4,800 שקלים (ללא הוצאות נלוות). נרצה או לא, המסעות לפולין יצרו סוג של מעמדות בבתי ספר ברחבי הארץ ובתוך הכיתות עצמן. מה אמורים להרגיש נער או נערה שנשארו מאחור בזמן שיתר חבריהם עלו על המטוס, רק בגלל שהוריהם לא יכלו להרשות לעצמם הוצאה כזו? משבר הקורונה רק העצים את הפערים הכלכליים, שעוד ילכו ויתרחבו.

מדי יום אנו שומעים על עוד משפחות שקורסות כלכלית, על עסקים שנסגרים, ועל פי המומחים, המציאות העגומה תחריף בחודשים הקרובים. נניח שהמצב היה מאפשר והמסעות לפולין היו חוזרים למסלולם, מי יודע כמה משפחות היו נאלצות להשאיר את ילדיהן בבית? מבלי להיכנס לדיון הציבורי בעצם קיום המסע, כדאי לנצל את פסק הזמן שנכפה עלינו ולתכנן מסלול מחדש – יש להציע אלטרנטיבה חינוכית לכלל תלמידי ישראל, מכל השכבות ומכל המעמדות.

הקורונה העניקה לנו הזדמנות נדירה לשינוי. לא חייבים להרחיק עד פולין כדי ליצור סיור חינוכי משמעותי. אפשר ללמוד על השואה, על היהדות, על החיים לפני השואה ועל הקמת המדינה גם ללא דרכון. יש בישראל שורה ארוכה של מוסדות ומכונים המספרים בצורה עכשווית ומקצועית על השואה, את סיפור תולדות הציונות ומבשריה, את הנעשה באותן שנים בארץ ישראל ואת הקו המחבר ביניהם. פה גם המקום לציין שיש נתונים המלמדים שרבים מתלמידי ישראל לא ביקרו בירושלים. לכך מצטרפת מציאות עגומה לא פחות, שבה הילדים שלנו יודעים מעט מאוד על תולדות עמנו.

במסגרת מסע מכונן בגבולות הארץ, הפערים החברתיים והכלכליים לא יבלטו בעוצמתם, לא ישאירו תלמידים בבית, ובטלטלה הכלכלית – החלטה כזו תיטיב עם הענפים שנפגעו שכלל לא מגלים סימני התאוששות ובהם עולם התיירות, ההדרכה, המוזיאונים ומכוני החינוך. בואו נייצר אלטרנטיבה ראויה ומכובדת למושג הכל כך עמוק והיסטורי "בין שואה לתקומה", שבמיוחד בימים אלה, מקבל משמעות חזקה ורחבה.

הכותבת היא יו"ר מרכז הרצל, מיסודה של ההסתדרות הציונות העולמית