משבר הקורונה חשף את נקודות התורפה בכלכלה העולמית והישראלית, נקודות שהצביעו על עומק המחסור בשירותים חברתיים שהמדינה אמורה לספק, הקושי המובנה במערכת ללמוד, להתאים לשינויים בסביבה ולשפר את התוכניות הקיימות. גם אם ידענו שיש בעיה קודם, המשבר איחד אותנו בצורך הברור לטפל בפערים בבריאות, בחינוך, בסביבה, באוכלוסייה המבוגרת, בתשתיות דיגיטל, בנוער בסיכון ועוד. המשבר מייצר עכשיו הזדמנות משמעותית, אפילו היסטורית, עבור מדינת ישראל, שאסור לה לפספס. שימוש בכלים כלכליים נכונים יאפשר למדינה לעודד את הפעילות העסקית והכלכלית תוך הרחבת השירותים החברתיים והסביבתיים ויצירת אימפקט אמיתי על הכלכלה והחברה בישראל.
כשמחלקים 100 מיליארד שקלים ראוי לקבוע יעדים ולדרוש תוצאות. בעולם אנו רואים את תחילתה של המגמה: הניו דיל הסביבתי באירופה, תוכניות לתעשיית מימן, שילוב בין ממשלה, כלכלה וחברה, קביעת יעדים חברתיים לסיוע ממשלתי ועוד. אפילו במדינתנו המפולגת קיים קונצנזוס חוצה מגזרים, שיש הכרח מיידי להשקיע משאבים רבים בהנעת המשק ממצב עצירה לפעילות מלאה על אף הגירעון הממשלתי שעלול להיווצר. יש גם הסכמה רחבה שהתהליך חייב לקרות מהר ועליו להיות יעיל. יעילות תימדד בהשפעה, או במילים אחרות, ביצירת אימפקט חיובי על הכלכלה, החברה והסביבה.
לצערי, הקיצוץ בתקציבי הממשלה פוגע בשירותים החברתיים, וככל שהמדינה תמשיך במגמה זו של הפחתת ההשקעה בהם יורחבו הפערים החברתיים והכלכליים, שהיו מורכבים ובעייתיים ממילא גם ערב הכניסה למשבר הקורונה. בדומה לממשלות אחרות, גם בישראל יש שרים שהחלו לאמץ את השפה והחשיבה. השרה החדשה להגנת הסביבה החלה לומדת את ה־Green New Deal וגם שר האוצר מחפש פתרונות שירחיבו את האימפקט של ההשקעות הצפויות.
בבריטניה, למשל, המדינה קובעת יעדים חברתיים, ואילו השוק הפרטי – עסקים וארגונים חברתיים – מספקים את הביצוע ולוקחים על גבם את הסיכון המימוני. לדוגמה, אם מדינת ישראל תתחייב לרכוש בסכום גדול ערכות בדיקה לקורונה, ברור שיהיו חברות שימהרו להתקשר בחוזי אספקה עם הממשלה וישקיעו בהגדלת כושר הייצור שלהן. המימון של החברות (להרחבת פסי הייצור, מו”פ וכדומה) יכול להיות ממומן מאג”ח ייעודי והסיכון יושת על השוק הפרטי. כך, המדינה תיהנה מאספקה מהירה ויעילה של ערכות בדיקה לכל תושביה, בלי סיכון תפעולי או פיננסי ובלי המשקולת הפוליטית לאישור סובסידיות ספציפיות. פתרונות דומים ניתן להציע בין השאר לפיתוח פתרונות ללימוד מרחוק, רפואה ביתית, אינטרנט מהיר בפריפריה, טיפול באנשים עם מוגבלויות, הגיל השלישי או תמיכה בנוער בסיכון.
שר האוצר הכריז שהמדינה תקצה חצי מיליארד שקלים לסיוע לעסקים ולעידוד התעסוקה. עליו להוסיף מנגנון שיעודד חברות להרחיב את השפעתן החברתית בצורה מדידה. חברות וארגונים שיקבלו מענק מתוך התקציב המיועד להחזרת המשק לפעילות מהירה ויעמדו ביעדים שהמדינה תגדיר, יוכלו לזכות במחילה על החוב או על חלקו. אין כאן הפרטה או מיקור חוץ של שירותים, אלא מנגנון יעיל לעידוד הפעילות העסקית במשק, לצד הרחבת סל השירותים שהמדינה תספק בעתיד, וזאת מבלי לייצר הרחבה תקציבית נוספת. אסור לבזבז את המשבר כשאפשר להפוך אותו להזדמנות ליצירת כלכלה יעילה ומתאימה יותר, לצרכים העתידיים של כולנו.