זוכרים את מכתב בוש לראש הממשלה שרון מאפריל 2004, המהווה הכרה אמריקאית בגושי ההתיישבות? החלת הריבונות המוצעת במסגרת תוכנית טראמפ היא מכתב בוש על סטרואידים. איך אפשר שלא לקבל את המתווה הזה, שמביא לידי מיצוי כמעט מלא את החזון הציוני ומספק לישראל סוף סוף גבולות בני הגנה? כיצד אפשר לדחות הצעה בקנה מידה היסטורי כזו?

עדיין לא ברור מה יעלה בגורל החלת הריבונות, ומה יהיה היקפה, אך אי אפשר להפריז בחשיבות המהלך. נכון, יש לא מעט התנגדויות בעולם הערבי ובאירופה. גם בתוכנו יש התנגדות הן של קיצוני הימין, הן של חבורת השמאל הרדיקלי המתעקשת לתת לפלסטינים כמה שיותר, אך עדיין יש לנצל את ההזדמנות עד תומה, בדיוק כפי שנהג בן גוריון כשראה למרחוק.

על נתניהו וגנץ מוטלת כעת אחריות כבדה. עליהם להתעלות מעל הסחי הפוליטי ולנצל את ההזדמנות, אך עם זאת לרקום מתווה אחראי שימתן את ההתנגדויות. עליהם לראות רחוק, לראות שקוף. אימוץ תוכנית טראמפ הוא גם הזדמנות להוציא מהארון את הקונצנזוס הישראלי באשר לגבולות המדינה. מלבד רעשי הרקע של השוליים הקיצוניים, לו היינו מקבצים את מרבית מנהיגי הימין והשמאל הישראלי בחדר סגור, מבלי שייתנו דין וחשבון לבייס הפוליטי שלהם, הם היו תומכים בפשרה הטריטוריאלית שמגולמת במתווה טראמפ.

אחריות כבדה. בנימין נתניהו, בני גנץ (צילום: אמיר כהן, רויטרס)
אחריות כבדה. בנימין נתניהו, בני גנץ (צילום: אמיר כהן, רויטרס)

בניגוד למתנחלים, או לשמאל, נתניהו וגנץ אינם יכולים לבחור רק בחלק אחד מתוכנית טראמפ, מבלי לקבל עליהם את המתווה כולו. התוכנית אומנם אינה אידיאלית, משום שאינה עולה בקנה אחד עם התנאים הגיאופוליטיים הייחודיים של ישראל ועם הצדק ההיסטורי, שלפיו ירדן, הממלכה המלאכותית, שמרבית תושביה הם פלסטינים, היא היא המדינה הפלסטינית. זכויות הלאום הערבי כבר מומשו ב־20 מדינות סביבנו ואין זה מן הצדק שגם בחלקת האלוהים הקטנה שלנו תהיה עוד מדינה ערבית. ולמרות כל אלה, יש להסכים למתווה טראמפ ולשאוף שרכיב הישות הפלסטינית ימומש כאוטונומיה או לחלופין כמדינה מינוס.

הגיע העת לנפץ את שקר האפרטהייד שמפיצים הגלאונים והאברמוביצ’ים למיניהם. על פי המפות שפורסמו, מרבית השטחים שעליהם תחיל ישראל ריבונות מיושבים ביהודים, ורק במקצתם חיים פלסטינים, עשרות אלפים בלבד, ולא יעלה על הדעת שלא יקבלו אזרחות מלאה. בכל אופן, הנזק שייגרם למרקם מדינת הלאום היהודית פחות בהרבה מאיחוד המשפחות שמעודד השמאל, שבמסגרתו נכנסו לישראל למעלה מ־150 אלף פלסטינים.

זכותה של ישראל להגדרה עצמית, וזכותו של העם היהודי למדינת לאום, עולות גם מתוכנית אלון שהייתה אף נוחה לישראל עוד יותר מתוכנית טראמפ. אם נקבל את מתווה טראמפ, ייתכן שעוד גורמים בעולם הערבי שכבר כעת אינם דוחים אותה על הסף, יצטרפו למהלך, וייתכן שאף הפלסטינים. כך נקבל מדינה יהודית ודמוקרטית, בגבולות בני הגנה ולצדה ישות פלסטינית מוגבלת.