ההחלטה של נשיא טורקיה ארדואן להפוך את הכנסייה המפוארת איה סופיה שבאיסטנבול ממוזיאון למסגד - תתברר עם הזמן כטעות קולוסלית. בהחלטתו הוא שבר את מוסכמות הפלורליזם העדתי ואת חופש הפולחן. לא היה לו צורך פוליטי או דתי לעשות זאת, למעט רצונו להנציח את עליונות האסלאם על פני הנצרות. אולי גם רצה להשיג ניצחון לאומי דתי בתוך ארצו.
ארדואן תירץ את החלטתו בכך שזה קשור לריבונותה של טורקיה. רוצה לומר שהחלטותיה של טורקיה עצמאיות מתוקף ריבונותה. אבל כל אומות העולם ריבוניות, כך שגם הן יכולות לקבל החלטות באופן עצמאי על בסיס אותו עיקרון. שערו בנפשכם שמדינות נוצריות יהפכו את המסגדים שבתחומן לכנסיות או יהרסו בתי קברות לצורך סלילת כבישים. מה יקרה אם ישראל תקבל החלטה עצמאית מתוקף ריבונותה להפוך את מתחם הר הבית, על כל המבנים שבו, למתחם יהודי? שומו שמיים. מה שארדואן עושה זה מלחמת דת סמויה, שרק רע יצמח ממנה.
איה סופיה נבנתה ככנסייה על ידי הקיסר יוסטיניאנוס הגדול ושימשה כמרכז הרוחני של הנצרות המזרחית. היא מוכרת ככנסייה ושימשה ככנסייה במשך 916 שנים. ארדואן יכול להשביע את גחמותיו ולהפוך את ייעודה של איה סופיה, אבל לא יכול לשנות את ההיסטוריה. הראשון שהפך את הכנסייה למסגד היה הסולטן העותמאני מהמט הכובש בשנת 1453. זה היה לפני הרבה זמן, וכיום אנו חיים בעולם אחר של פלורליזם וטולרנטיות.
הסולטן סולימאן הצהיר במלחמותיו נגד אירופה הנוצרית שהוא ינחיל את האסלאם על אדמות אירופה שיכבוש. אבל לא אחת, שמע לקול השגרירים הנוצרים להימנע מכך ודחה את החלטתו. יתרה מזו, סולימאן הפגין גישה סובלנית לבני המיעוטים ולחופש הפולחן. הוא אפשר ליהודים ולנוצרים לחיות בשלום בממלכה שלו.
ארדואן היה יכול להידמות לסולימאן ולא לבצע צעד מיותר ומקניט. אגב, זה היה סולימאן המפואר אשר בנה את חומותיה של ירושלים. חסר שארדואן יחלום לשים יד גם על זה.
מול מעשיו מעוררי הביקורת והזעם של ארדואן, מתייצב לו נשיא אחר, אף הוא סוני אדוק. עבד אל־פתח א־סיסי המצרי. א־סיסי משפץ את בתי הכנסת במצרים כחלק מהמורשת המפוארת של ארצו. הוא גם שומר על הכנסיות הקופטיות. הוא נותן דוגמה לפלורליזם שיכול רק להעשיר את ארצו.
ארדואן נוהג באופן הפוך. זה ההבדל בין מי שנהפך למעין תועמלן השואף לעמוד באחד הימים בראש החליפות המתחדשת ובין מי ששואף להיות חלק ממשפחת העמים. העולם יוקיע את הראשון וישבח את השני. אנחנו בצד המשבחים.