האירוע בהר דב, שבו ככל הנראה ניסה כוח של חיזבאללה לחדור לשטח ישראל כדי לבצע פיגוע נקם ונהדף, הוא רק ציון דרך אחד במערכה המתמשכת בין ישראל לבין איראן וחיזבאללה על עיצוב המציאות בלבנון ובסוריה. זאת, כחלק מהעימות סביב מעמדה של איראן ויכולתה לשוב ולהתקדם לקראת הצטיידות בארסנל גדול של נשק גרעיני, כפי שהבטיח לה הסכם הגרעין שעליו חתמה עם המעצמות ב־2015. המערכה עוסקת ביכולתה של איראן לשפר את דיוק הרקטות שבידי חיזבאללה, כדי להעצים את יכולתו לפגוע בישראל ולהרתיע אותה ואת ארה"ב מלפעול נגד תשתיות הגרעין האיראניות.
במסגרת הפעילות המיוחסת לישראל בסוריה לטרפוד מהלכי איראן וחיזבאללה, נהרג פעיל בדרג בינוני של הארגון. הדאגה שמא היעדר תגובה מצדו למהלך כזה תתפרש כהשלמה עם חופש הפעולה של ישראל בסוריה חייבה את חיזבאללה להגיב כדי לשמר את מה שנתפס בעיניו כמאזן הרתעה. מכיוון שנכשל (או שלטענתו כלל לא ניסה), סביר שינסה שוב במועד אחר. זאת, אף שבשנים האחרונות העימות כולו, ובכלל זה המערכה נגד חיזבאללה ואיראן בסוריה ובלבנון, מתנהל כשיריבי ישראל סובלים ממצוקה גוברת והולכת.
המצב הכלכלי הולך ומחריף בשל הסנקציות האמריקאיות ובשל משבר הקורונה, תוכנית הגרעין שוב מתמקדת במאמץ להשיג חומר בקיע למתקן נפץ ראשון, במקום במימוש היכולת להצטייד בארסנל גדול של נשק גרעיני, והיא אף תעוכב בשל הפגיעה במתקן הרכבת הצנטריפוגות בנתנז. מעמדו של המשטר בעיני הציבור ממשיך להיחלש, לנוכח כישלונותיו החוזרים ונשנים (חיסול סולימאני, הפלת המטוס האוקראיני, רצף הפיצוצים והמחאה נגד איראן ועושי דברה בעיראק ובלבנון).
נקודות המבחן הבאות הן הניסיון האמריקאי למנוע את הסרת אמברגו הנשק מעל איראן באוקטובר והבחירות בארה"ב בנובמבר. לפחות עד אז יעשו איראן וחיזבאללה כל מאמץ להבהיר כי הם נחושים להמשיך בקידום מדיניותם למרות הקשיים, ובה בעת ישאפו למנוע הסלמה בלתי־רצויה מבחינתם. המשמעות לישראל היא שגם לאחר האירוע עליה להיות קשובה לאיומי חיזבאללה ולהמשיך להיות ערנית ודרוכה לסכלם, תוך המשך הפגיעה במאמצי ההצטיידות שלו ושל אדוניו.