בחודש מאי האחרון פסקו 11 שופטי בג”ץ שנאשם בעבירות שיש עמן קלון כשיר להקים ממשלה ולעמוד בראשה. השופטים הצדיקו את הפסיקה בכך שאין הוראת חוק ספציפית הקובעת כי מצב כזה אינו חוקי. לטעמנו, בית המשפט שגה שגיאה חמורה ביותר, בעלת פוטנציאל הרה אסון. מתחייב היה כי הוא יתייחס ללקונה המשפטית בחוק יסוד: הממשלה, וייצוק בפסק דינו תוכן נורמטיבי ומוסרי, תוך שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים, ובעיקר ניגוד העניינים האינהרנטי והבלתי ניתן להתרה, שקיים לתפיסתנו, בין כהונה כראש הרשות המבצעת לבין אישום בעבירות כה חמורות.

העובדה שנאשם בשוחד מכהן בימים אלה כראש ממשלה – מאיימת לבלוע את מה שנשאר מהדמוקרטיה בישראל. סימנים רבים ומדאיגים מעידים על כך שנתניהו יבקש בעתיד להיבחר גם לנשיאות המדינה. כבר לא מדובר רק במה שאנו רואים חדשות לבקרים: תאוות בצע, פילוג, הפחדה והסתה. אנו חוששים שנתניהו כנשיא יביא לסופה של ישראל במתכונתה המשטרית הנוכחית. חששנו הוא שנתניהו כנשיא ישתמש בכוחו ובהשפעתו העצומים על מנת לגרום לכנסת ולממשלה לחוקק ולהתקין חוקים ככל העולה על רוחו ויעצים את הנשיאות מעבר למה שניתן לדמיין. וכמובן, הוא יהיה חסין מפני כל הליך משפטי, בהווה ובעתיד.

בחוק יסוד: נשיא המדינה קיימת לקונה זהה לזאת שבחוק יסוד: הממשלה. אין הוא אוסר על נאשם בעבירות חמורות להיבחר לנשיא. בהינתן פסיקת בג”ץ בעניין ראשות הממשלה, מתחייבת היערכות מיידית לקביעת נורמה חקיקתית ברורה וחד־משמעית לגבי הנשיאות. לצורך זה הוגשה לאחרונה הצעת חוק, שלפיה לא יתמנה לנשיא אדם שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות או שנידון, בפסק דין סופי, למאסר בפועל של למעלה משלושה חודשים.

על פי חוק יסוד: נשיא המדינה, בחירת נשיא תיערך בין 90 ל־30 יום לפני תום כהונת הנשיא הנוכחי. אם מתפנה תפקיד הנשיא קודם לכך, תיערך הבחירה בתוך 45 ימים. מכיוון שכהונת הנשיא ריבלין מסתיימת ביולי 2021, בחירת הנשיא/ה הבא/ה תיערך בעוד כתשעה חודשים. בלוח זמנים כזה נדרש לקדם במהירות וביעילות את הצעת החוק. מן הסתם יהיה מי שיהיה לו עניין לעכב את ההליך בכל דרך כדי שניאלץ לעתור שוב לבג”ץ, הפעם נגד כשירותו של נאשם לכהן כנשיא המדינה, ושוב מול לקונה בחוק. התקדים שבפסיקת בג”ץ על ראשות הממשלה יקטין משמעותית את הסיכוי שעתירה על הנשיאות תתקבל – אם ראש ממשלה כן, מדוע נשיא לא?

מכאן החשיבות העצומה שבהבאת הנושא בפני הציבור, והפניית הדרישה החד־משמעית הבאה לכל חבר/ת כנסת: להצביע בעד חוק שימנע מנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון להיבחר לתפקיד נשיא מדינת ישראל. כל תגובה מלבד קבלת הדרישה כלשונה, כמוה כתמיכה מפורשת בהפיכת ישראל למדינה שבה ראש וראשון לאזרחים, סמל הממלכתיות והמוסר, יכול להיות נאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אמונים.

פרופ׳ הראל ממכון ויצמן משמש כסגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; פרופ' כרמי הייתה נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. הכותבים היו בין מגישי העתירה לבג"ץ נגד כהונתו כראש הממשלה של נאשם בעבירות שיש עמן קלון