כשבועיים לפני תחילת שנת הלימודים, עדיין מיליוני תלמידים, הורים ומורים אינם יודעים אם, מתי ואיך בדיוק יפעלו מוסדות החינוך מ־1 בספטמבר. בינתיים מנסים קברניטי הקורונה ומערכת החינוך לגבש באין ברירה וללא הצלחה תוכנית של טלאי על גבי טלאי ופתרונות מהרגע להרגע למתווה מלא חורים.
במציאות חמורה ומתסכלת זו, ובהיעדר תכנון מוקדם, לא יזיק אם יעשו לפחות מעכשיו ולקראת ההמשך את מה שהיה עליהם לבצע לפני כחצי שנה עם פרוץ הקורונה: לחשוב על ההמשך מבעוד מועד ולתכנן מראש, כי הרי 1 בספטמבר היה צפוי, וגם החורף שבא אחריו לא אמור לנחות עלינו במפתיע.
בחשיבה יצירתית של צוותי חשיבה ותכנון רב־תחומיים, לא רק של מומחי חינוך ובריאות, אלא גם בהשתתפות נציגי הורים, תלמידים ונציגי השלטון המקומי, ניתן להפיק מאי־הוודאות ומהבלגן שלפני תחילת שנת הלימודים, ומזה הצפוי אחריה, משהו טוב ומועיל עם תקוות לעתיד.
ככל הנראה אין מנוס מבלגן מאורגן הצפוי לנו עד אחרי החגים, אבל יש לקוות שבחשיבה מחוץ לקופסה המותאמת למציאות שנכפתה עלינו, ועל אף אי־הוודאות, אפשר יהיה להוביל את המהלכים המתבקשים להצלת שנת הלימודים הקרובה.
גם בימים כתיקונם, תפקוד מערכת החינוך רחוק מלהיות מזהיר, ומשבר הקורונה מציע הזדמנויות ואפשרויות לשינויים ולתיקונים. במשך שנים הלימוד בכיתה מתנהל בתנאים בלתי אפשריים, שבהם על המורים להתמודד עם עומס וריבוי מקצועות, עם מבול רפורמות הניתכות עליהם ובמקרים רבים גם עם חוסר גיבוי והיעדר תמיכה, וכל זה במצבים של שחיקה ותסכול.
והתלמידים עצמם? בשנת לימודים רגילה הם רואים במשך השבוע יותר מדי מורים, עוסקים במקצועות לימוד רבים מדי ומייחלים יחד עם מוריהם לארגון מחדש של הלימודים, שיביא ליתר מיקוד ולצמצום המספר המופרז של המקצועות. בנוסף, על פי ממצאי סקרים שנעשו בעשור האחרון, כמחצית מהמורים מציינים שהם משקיעים כרבע עד שליש מזמן השיעור בטיפול בבעיות משמעת, וכי רק כשני שלישים מהזמן המוקצה לשעות הוראה אכן מנוצלים ללמידה בפועל.
עידן הקורונה מזמן אפשרות לעקוף את הקשיים והכשלים האלה ולנצל את הפוטנציאל הטמון בלימוד בקבוצות קטנות ובלמידה מרחוק, שמגיפת הקורונה כופה על המערכת. עם זאת, ברור שבמציאות שבה לכ־20% מהתלמידים אין מחשב או חיבור לאינטרנט, מימוש הלמידה מרחוק מותנה בהקצאת המשאבים הדרושים לכך. הלמידה מרחוק והחשיפה הבלתי מוגבלת של תלמידים ומורים לעולם הווירטואלי ולמרחב האינטרנטי מאפשרות צמצום פערים מנטליים בין מורים לתלמידים.
החיים האמיתיים והמלאים של התלמידים מתנהלים כיום הרבה יותר בתקשורת האינטרנטית מאשר במוסד החינוכי, וכך במקום להיות פסיביים בכיתות הלימוד ובמסגרות המסורתיות הבית־ספריות, ניתנת להם בלימוד בקפסולות ובלמידה מרחוק הזדמנות להיות יותר עצמאיים, אקטיביים וחקרנים. וכך, מי יודע, אולי מעז יצא מתוק?
מצד משרד החינוך נדרשת דווקא בימים אלה חשיבה אמיצה לטווח ארוך שאינה נעולה על תפיסות ומסורות שזמנן עבר. כשהמורים מאבדים את סמכותם הפיזית, חשוב לשפר בדחיפות את איכותם כמקור של ידע ותובנות. לכן מהלכי המערכת צריכים להיות מלווים במאמצים לשיפור מעמד המורים על ידי שכר הולם, סביבת עבודה מתגמלת, תנאי עבודה ראויים והעלאת רף הקבלה ללימודים במכללות למורים, ובהפיכת מקצוע ההוראה למוקד משיכה למועמדים המשתייכים לקבוצת איכות גבוהה.
הכותב כיהן בעבר כמנהל המרכזים הפדגוגיים במשרד החינוך.