רגע לפני שאנו מצקצקים בלשוננו על תהליכי קבלת ההחלטות ועל המחסור במחשבים, בואו ננסה לחשוב: לולא הקורונה, מתי היינו עוברים שיעור כל כך חשוב בעצמאות ובהכנה שלנו לחיים?
הקורונה הגיחה לחיינו באופן לא צפוי והאיצה שינויים שהיו עתידים להתרחש על פני שנים. החינוך לא רק עובר שינוי מואץ, הוא נמצא בחילוף עידנים שייחלנו לו זמן רב. נסו רגע לדמיין את 1 בספטמבר לפני שנה, נראה כמו חלום רחוק? בצדק.
אנחנו, התלמידים, חווים את ההשתנות של המערכת. אי־הוודאות שטפה אותנו יחד עם כולם. מהנחת היסוד שגדלנו עליה, שלמידה מתקיימת בבית ספר, עברנו לדיגיטליות מוחלטת. החלפנו את הישיבה בכיתה והתעוררות בשעה מוקדמת בהתחברות לשיעור עם פיג'מה מהמיטה. משגרה קבועה וברורה הסתגלנו לשינוי על בסיס יומיומי. הנחות היסוד שהמערכת בנויה עליהן התערערו והרעידו גם את השגרה והלמידה שלנו.
השינוי הפתאומי והלא מתוכנן שהגיע עם תקופת הקורונה הוליד קושי, או יש שיגידו אתגר, בעיקר לתלמידי הכיתות הגבוהות: איך אנחנו משנים את דרך הלימוד שלנו בן רגע, ועדיין עומדים בדרישות המערכת הקבועות? איך אנחנו לומדים לבגרויות בלי אותה למידה פרונטלית? איך נתרכז השנה בכתיבה של דברי המורים במחברת ובתרגול המשוואות כאשר לידינו יש הסחות דעת רבות?
אנחנו חווים גם את כאבי הגדילה שכרוכים בהתפתחות המואצת של מערכת החינוך, שהרי זה טבעם של שינויים. חלקנו הגדול יחווה קשיים בשינוי דפוסי הלמידה שהורגלנו אליהם, ואנחנו נזדקק לקביים כדי לגלות את עצמנו ולפתח דפוסי למידה מותאמים לתקופה. אנחנו נצטרך שהמערכת תעמיד בראש את החוסן החברתי והנפשי שלנו ותעסוק בכלים ובערכים שיש בידינו ואלה שצריכים עוד לפתח; שתספק לנו את הכלים לעכל את השינוי שאנחנו חווים מבלי שיהפוך בשבילנו למכשלה. ואולי מעל הכל, יש צורך לטפח את התפיסה המשתנה כעת ששמה אותנו במרכז, כאנשים וכלומדים, ומעבירה סוף־סוף את הפוקוס מיעילות והספק לתהליכים והפנמה.
במשך שנים רבות המערכת שואפת שאנו נפתח כישורים שנחוצים לחיים הבוגרים שלנו, וההצלחה שנרשמה בתחום לא כבירה. רגע לפני שאתם מצקצקים על הפערים, הקשיים, מבקרים את תהליכי קבלת ההחלטות והמחסור במחשבים, תנסו לחשוב מתי היינו עוברים שיעור כל כך חשוב בעצמאות ובהכנה שלנו לחיים עצמם.
האם מישהו היה מצליח בזמן כה קצר לנפץ את גבולות ארבעת הקירות של הכיתה ובפועל למקד את הלמידה בפיתוח ממשי של מיומנויות המאה ה־21 ולבקש לפתח אחריות וניהול עצמי של למידה? סביר להניח שלא. המיומנות המרכזית הנחוצה בתקופה שבה אנו חיים היא היכולת להסתגל, להמציא את עצמנו מחדש, ולחשוב באופן גמיש ויצירתי בעולם שנמצא במצב של שינוי תמידי. לשם מתחילה מערכת החינוך להתכוונן מתוך הכורח שכפתה עלינו הקורונה.
נכון, לא הכל מושלם, יש תלמידים רבים בלי מחשבים, יש פגיעה בחוסן החברתי ולמידה מרחוק רחוקה מלהיות מושלמת, אבל התזוזה שמתרחשת במערכת החינוך היא לא פחות מתזוזה משמעותית והיסטורית. שום דבר בעולם החינוך לא ייראה דומה גם כשהקורונה תיעלם מכאן. והיא תיעלם.
הכותב הוא יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית.