פרופ' גמזו הוא מנכ"ל המרכז הרפואי איכילוב, היה מנכ"ל משרד הבריאות. אדם בעל רקורד מרשים, מנהל מוערך. הוא יודע שההחלטות שנועדו להילחם בקורונה הן בעלות אופי פוליטי. מכיוון שגמזו אינו פוליטיקאי, לא ברור לי למה הוא נאחז בתפקיד. לא סוד ששמו הוזכר בעבר כמועמד לתפקיד שר הבריאות, אבל אם יש לו שאיפות פוליטיות, הכישלון שיירשם בתוך זמן קצר על שמו יחסל את סיכוייו בזירה זו, ומובטח שאף מפלגה לא תרצה להתקשט בשמו של מי שאליו יופנו החצים.

בעוד כחודש וחצי יסיים גמזו את תפקידו כפרויקטור הקורונה ויחזור לאיכילוב. מדובר בתקופה ארוכה, בעיקר כשבכל יום אנחנו מתבשרים על גידול במספר הנדבקים והמתים. הנתונים דיברו השבוע על כך שישראל שוברת שיאים של תחלואה, והיא אחת המדינות המובילות במספר הנדבקים ביחס לאוכלוסייה. טבעם של פוליטיקאים משופשפים שהם יודעים להסיט את האש והביקורת הציבורית שמופנית לעברם לכיוון המטרה הנוחה והזמינה ביותר. פרופ' גמזו מתוכנן להיות המטרה הזאת.

קורונה - פרופ' רוני גמזו בדיון בוועדת החוקה. צילום: דוברות הכנסת

לפני נסיעתו האחרונה של ראש הממשלה לארה"ב הוא הורה לשרי הליכוד לא לתקוף את פרופ' גמזו, אך אני יכול לתאר לעצמי מה יקרה כאשר הביקורת הציבורית נגד בנימין נתניהו וממשלתו תגבר, וראש הממשלה יסיר את הגנתו מהפרויקטור. במקרה כזה סביר להניח שגמזו כבר לא יהיה בתפקיד. משה בר סימן טוב, שלמעשה שימש כפרויקטור הקודם של הקורונה, נהג בחוכמה. הוא לא נדבק לכיסא והניח את המפתחות, אף על פי שהתקשה להתנתק מחיבוק הדוב של ראש הממשלה. התפטרותו אפשרה לו להיחלץ בשן ועין מהביקורת הציבורית, מה שלא יקרה כנראה לפרופ' גמזו, שיבין בתוך זמן קצר איך כבמטה קסם הוא הופך לנאשם העיקרי בכל מה שקרה, קורה ויקרה לנו.

ח"כ מיקי זוהר

ח"כ מיקי זוהר נראה כמו משרת פוליטי שאין משימה נחותה עבורו, וההתקפה שלו השבוע על הח"כ האמיצה יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא ביטון, מוכיחה שאין לו גבולות. תזכורת: ח"כ שאשא ביטון החליטה השבוע להסיר את הכפפות, לאחר שנתניהו התבטא בישיבת סיעת הליכוד ואמר כי "מי שדילל את החלטות הממשלה בכנסת, שלא ישאל אותנו איך הגענו למצב הזה".

הוא התכוון לשאשא ביטון, אף על פי שלא נקב בשמה. זו בתגובה השיבה לראש הממשלה כי "הוא זה שמסמס את יישום מתווה הקורונה של פרופ' גמזו, עד שלא הייתה בו תועלת" והציעה לנתניהו להתעשת ולהפסיק לחפש אשמים. הדברים שהשמיעה היו ענייניים: היא קראה להגדיל את כושר הספיקה של בתי החולים ולייצר מערך קטיעת הדבקות יעיל.

ח''כ מיקי זוהר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)ח''כ מיקי זוהר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בתגובה ביקש ח"כ זוהר לבחון את המשך דרכה של שאשא ביטון בליכוד. ש"י עגנון מספר ב"הכנסת כלה" על אב שהלך לבקר את המחותנים שהתגוררו בקומה התחתונה, מתחת לאדמה. כשהיה בטוח שהוא על קרקע יציבה, ירד האבא במדרגות, ספר אותן אחת־אחת. כשהאמין שאין מדרגות נוספות, הלך האב קדימה, אלא שלצערו הייתה שם מדרגה נוספת. ללמדך, כתב עגנון, כי "אין לך מדרגה שאין לה מדרגה נמוכה ממנה". להתנהלותו של זוהר מכוון עגנון - ח"כ שהוכיח שהוא כבר מזמן נמצא במרתף.

הקרדיט האבוד

בימים האחרונים, מאז נחתם הסכם השלום עם איחוד האמירויות, אני מודאג מהניסיון לגנוב את הקרדיט מאיוב קרא, שזוקף לעצמו את ההישג שהביא לכינון היחסים ולחתימת הסכם הנורמליזציה. אין מי שלא שמע את סיפורו של קרא, שלטענתו כבר לפני שנים רבות סלל את הדרך ליחסים הדיפלומטיים עם מדינות המפרץ, כשדאג לארח בארץ ב־2010 את הנסיכה פאטמה בן ח'ליפה, שהגיעה לארץ בטיסה מיוחדת לצורך ניתוח קשה. אבל קרא הוא לא חלוץ המו"מ עם מדינות המפרץ, גם לא ראש הממשלה נתניהו ולא ראש המוסד יוסי כהן. שמעון שבס, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בין השנים 1995־1992, מגלה בספרו החדש "חבר", כי נפגש עם השליט הנוכחי של האמירויות מוחמד בן זאיד, עוד כשהיה יורש העצר.  

שבס כותב בספרו שאחרי שיחה נינוחה של שעה, שאל אותו מארחו "אתה שותה יותר מקפה?". לטענתו, כשהשיב בחיוב, הביא בן זיאד יין טוב והסיר את הכאפייה. שבס מספר כי דיווח על שיחותיו ישירות לראש הממשלה אז, יצחק רבין, מה שעורר את זעמו של המוסד, שבראשו עמד באותה עת שבתי שביט. גם שמעון פרס ביקר בקטאר פעמיים. באחת הפעמים נלווה אליו יועצו המיוחד יורם דורי. בביקורו השני בקטאר נפגש פרס עם 600 סטודנטים מסוריה, לבנון ופקיסטן. השרים אפרים סנה וסילבן שלום אף הם ביקרו בקטאר, וכמוהם גם עשרות אנשי עסקים ישראלים.

דובאי  (צילום: רויטרס)דובאי (צילום: רויטרס)

הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות הוא הישג מדיני חשוב של ראש הממשלה, שהצליח להביא לכינון יחסים דיפלומטיים עם מדינה ערבית. אבל היחס החם שלו זכתה ישראל מאז הסכם אוסלו אינו חדש, ובשנים האחרונות התקיימו עם האמירויות יחסי מסחר ויחסים לא רשמיים אחרים.
כאשר ישראל פתחה באבו דאבי נציגות רשמית, באמירויות ביקשו להצניע את המהלך ועשו מאמצים למנוע את פרסומו, עד לחתימת הסכם הנורמליזציה החדש. על ההסכם שילמה ישראל בהחלטה להקפיא את מהלכי סיפוח שטחי יהודה ושומרון. אולם כל זה מתגמד לעומת ההישג החשוב של נתניהו, שיאפשר לו להיכנס לספרי ההיסטוריה כמי שהצליח להגיע להסכם עם עוד מדינות ערביות.

פרופ' ישעיהו ליבוביץ

במלאות 26 שנים למותו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ פרסם נכדו הפסיכיאטר פרופ' יורם יובל דברים שאמר סבו הוגה הדעות ושמתאימים לימים אלה: "אין סילוף גדול יותר של מושג הדמוקרטיה מאשר ההנחה שהרוב מוסמך להחליט על ערכים. מה ההבדל בין דיקטטור המחליט מה טוב ומה רע לבין המון בני אדם שמחליטים על הדבר הזה? אנחנו אומרים שהדיקטטור הוא רשע או מטופש, אבל כל אדם יכול להיות רשע או מטופש. זאת אומרת, גם הרוב של בני האדם יכול להיות רוב של מטופשים ומרושעים, לכן המהות הפנימית של הדמוקרטיה אינה בשלטון רוב, אלא במשטר שבו הסמכויות של השלטון מוגבלות, ללא תלות בכך אם זה שלטון יחיד או שלטון של הרוב".