הצלחתם של ראשי עיריות ומועצות בהורדת שיעור התחלואה בקורונה ביישוב שלהם היא הרבה מעבר לעוד סיפור הצלחה שגרתי. טל אוחנה בירוחם זיהתה את חוסר המשילות של הממשלה ואת הכרסום ביכולת הביצוע שלה - ופעלה. היא ראתה את הפער שנוצר בין ירושלים לשאר חלקי הארץ והבינה כי נותרה לבד במערכה ובמאבק בקורונה. בעזרת תוכנית סדורה, צעד אחר צעד, כשהיא מעורבת בתהליך באופן אישי, תוך כדי שהיא מוודאת שהדברים יוצאים מן הכוח אל הפועל, היא הצליחה להציל חיים. הדבר החשוב שמבדיל בין ראשת המועצה ובין נבחרי הציבור בממשלה הוא לקיחת האחריות. היא לא המתינה עד לקבלת סמכויות והוראות מהממשלה, אלא לקחה את אותן סמכויות והחלה לפעול. היא הבינה שהטלת האחריות רק על הגורם האנושי אולי תצליח לנקות אותה מאחריות, אבל תוביל בהכרח לכישלון.

בכך מסתכם גם המאבק בתאונות הדרכים. במשך שנים השרים האחראים על החיים של כולנו בכביש מעבירים את האחריות אל הגורם האנושי. בכך הם מנקים את עצמם מאחריות וגם מנחילים לציבור, באמצעות מסעות הסברה עתירי ממון, שהוא אשם, ולכן אינו יכול לדרוש מהממשלה לנקוט פעולות כי היא לא נושאת באחריות. הדברים מחריפים עוד יותר אל מול ניהול משבר הקורונה על ידי הממשלה. הכישלון במאבק בנגיף חשף את ערוותה של הממשלה ואת חוסר יכולת התכנון והביצוע שלה.

קורונה - פעילות המשטרה כחלק מאכיפת הסגר. צילום: דוברות המשטרה

אל הוואקום הזה חייבים להיכנס ראשי העיריות והמועצות. באין משילות, הם נקראים לקחת אחריות ולדאוג לתושבים שלהם. הדברים נכונים לימי הקורונה, אבל גם למאבק בתאונות הדרכים. לכל ראש וראשת עירייה יש את מסד הנתונים. הם יודעים היטב איפה נפגעים הולכי הרגל ורוכבי האופנועים, איפה מוצבים פסי האטה, והיכן נמצאים הרמזורים האדומים. הם יודעים מהן נקודות התורפה הבטיחותיות בעירם. כל אחד ואחת מהם יכול וצריך לנהוג כשר התחבורה והבטיחות בדרכים המקומי. אין להם מה לחכות שמישהו במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יעשה עבורם את העבודה. זה לא קרה עד היום, וזה לא יקרה בזמן הקרוב.

ראשי העיריות חייבים לפעול למתן סמכויות אכיפה מורחבות לפקחים העירוניים. עליהם לדרוש להציב בעצמם את מצלמות האכיפה בעיר, ולבחון איפה כדאי להגביר את האכיפה, ולאילו אוכלוסיות יש להעניק תשומת לב מוגברת כדי לצמצם את שיעור ההיפגעות שלהן. הם צריכים לדרוש שהכסף מפעילות האכיפה העירונית יחזור לעיר או לרשות המקומית וישרת את התושבים עצמם, בשיטת הדלת המסתובבת, עבור בטיחות בדרכים. העברת סמכויות מהתחום הארצי לתחום המקומי תחזק את מעמדן של הרשויות המקומיות, תאפשר להן להגיב מהר לבעיות בטיחותיות שאיתן הן מתמודדות באופן יומיומי ולהציג יצירתיות וגמישות שיצמצמו את תאונות הדרכים בתחום המקומי.

מעמד הכנסת והממשלה הולך ונחלש, ובזמן הקרוב נראה שהישרדותה בלבד היא שתוביל אותה; יותר דיוני סרק ופחות החלטות מקצועיות ענייניות לטובת האזרחים. הממשלה נמצאת עם חרב על צווארה, והתושבים הם אלו שישלמו את המחיר הכבד של שיתוק מערכות, בזבוז כספי ציבור והזנחת תחום הבטיחות בדרכים. ראשי הערים חייבים להבין שהציבור שבחר בהם מצפה מהם לקחת אחריות, לפעול באומץ על פי תוכנית סדורה המבוססת על נתונים ועובדות ולא על תחושות בטן ולהביא לשיפור מצבם. ראשי ערים, אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת "אור ירוק"