אתמול, ב־6 בדצמבר, מלאו 14 שנים לרצח תאיר ראדה ז"ל. תאיר נרצחה בתא שירותים בבית ספרה נופי גולן שבקצרין, חודש לפני שמלאו לה 14. המחשבה שכיום היא הייתה יכולה להיות אישה צעירה בת 28, אולי כבר אמא, אולי סטודנטית, מעבירה בי צמרמורות של כאב.

הרצח שלה גרם לשבר גדול בביטחון של נשים בכל הגילים בארץ. בנות מקפידות ללכת לשירותים עם עוד חברה, מפחד שמשהו רע עלול לקרות להן שם. בכל פעם שאני נכנסת לשירותים ציבוריים עוברת בי לרגע המחשבה שאולי מישהו מסתתר שם. עשור וחצי אחרי הרצח שהחריד מדינה שלמה הפחד עדיין ממשיך להדהד, משום שנשים ממשיכות להיפגע במרחב הביתי והציבורי, ולא נעשה מספיק כדי לעצור זאת.

ב־6 בדצמבר 1989 התרחש אירוע ירי בבית הספר אקול פוליטכניק שבמונטריאול, קנדה. 14 נשים נרצחו. הממשלה בקנדה הכריזה על יום לאומי לזיכרון ופעולה ביחס לאלימות נגד נשים. קמפיין "סרט לבן", להסברה וחינוך למניעת אלימות במיוחד נגד נשים, הגיע למדינות רבות בעולם וגם לישראל, כאן הוא מיוצג על ידי עמותת אסל"י (ארגון "סרט לבן" ישראל).

עמותות נוספות, בהן "כל הנשים", "לא לאלימות", ויצו ואחרות פועלות בארץ במטרה למנוע אלימות, לעורר מודעות לנושא ולטפל בנשים המבקשות סיוע ובילדיהן.

בדוח שפרסמה הכנסת בנובמבר אשתקד, יש המלצות מפורטות לטיפול בסוגיה. עיקר ההמלצות בדוח "אלימות במשפחה – הטיפול בגברים אלימים בישראל" הן מתן מענה טיפולי ושיקומי לגברים אלימים, באמצעות הרחקתם מהחברה למוסדות ייעודיים. כך יתאפשר לנשים להמשיך לחיות עם ילדיהן במרחב המחיה המוכר, ובעיקר יתאפשר לגברים לטפל בעצמם ולשוב לחברה כאנשים משוקמים.

בדוח הודגש כי המשרד לביטחון פנים לא העביר לרשות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי את המידע המבוקש בדבר הגברים האלימים בישראל, ועל כן הטיפול בנושא נדחק לפינה. וכך, נשים נאלצות לנוס על נפשן באישון לילה עם ילדיהן ולהגיע למקלטים לנשים מוכות, שעמוסים עד אפס מקום. הן מאבדות את כל מה שהיה להן מוכר קודם: עבודה, מסגרות לימוד לילדים ומשפחה. מתברר שאולי היה ניתן למנוע חלק מהמקרים, אם המשרד לביטחון פנים היה עושה את מה שהומלץ עליו בדוח.

אפשר לנסות למנוע את הרצח הבא. לפחות ארבעה משרדי ממשלה יכולים כיום לתת מענה לסוגיה: המשרד לרווחה ושירותים חברתיים, המשרד לביטחון פנים, המשרד לחיזוק וקידום קהילתי והמשרד לשוויון חברתי. אם רק היו טורחים לשלב ידיים יחד ולשים את הנושא בראש סדר העדיפויות שלהם לפני הרעש התקשורתי שהם עושים בכל הקשור לבחירות, הדברים היו נראים אחרת. ואז, כמו בקנדה, היו יכולים לצאת בקמפיין. אני יכולה להמליץ להם על כותרתו: אם, ילד, שגרה, הצלה – או בקיצור איש"ה.