אלו ימים קשים לנשים. בכל תחומי החיים אנחנו שומעות שנשים נפגעות יותר מהמשבר הכלכלי, התעסוקתי והחברתי שגרמה הקורונה. אין ספק שהמשבר משפיע על כולנו, ועדיין, נשים, כקבוצה, נפגעו יותר רק בגלל שהן נשים. בגל הראשון 55% מהמובטלים היו נשים, בגל השני המספרים האמירו – 70% מדורשי האבטלה הם נשים. משבר הקורונה החריף את אי־השוויון שקיים ממילא. אלא שעבור חלק מהנשים בישראל הקושי הוא כפול, משום שהמגדר שלהן מצטלב עם קטגוריית זהות נוספת, למשל נשים חרדיות.
ח’, עובדת הוראה, פנתה לקו הפתוח של שדולת הנשים לקבלת סיוע משפטי חינם, לאחר שהמעסיק החתים אותה על הסכם עבודה חדש שבו לא תהיה זכאית לתשלום דמי מחלה בגין ימי בידוד עקב חשיפה לחולה מאומת בעבודה. גם לאחר שהסברנו לח’ ולמעסיק את זכויותיה, המעסיק עדיין מסרב לשלם לה, למרות שדמי מחלה הם זכות שמגיעה לכל עובדת ועובד ולא ניתן להתנות אותה. ח’, בדומה לכ־40% מעובדות ההוראה החרדיות, עובדת בעמותה חרדית פרטית ולא דרך משרד החינוך, ולכן היא לא נהנית מפיקוח משרד החינוך על תנאי עבודתה או מסיוע של ארגון עובדים. זה המצב של עובדות הוראה חרדיות רבות שעובדות במוסדות פרטיים או מוכרים שאינם רשמיים, בעבודה זהה לעמיתותיהן במשרד החינוך, אך עם פחות זכויות.
בשלוש השנים האחרונות אנו מפעילות בשדולת הנשים בישראל קו סיוע משפטי ייעודי לעובדות חרדיות, שבו סייענו ליותר מ־3,000 נשים לקבל את הזכויות שמגיעות להן בעבודה, וקיבלנו דרכן צוהר לעולם העבודה של נשים חרדיות. הפונות אלינו מתארות תמונה קשה ומטרידה של הפרה שיטתית, רוחבית ועמוקה של הזכויות הבסיסיות ביותר המגיעות לכל עובדת ועובד, למשל אי־הפרשה לפנסיה, היעדר תשלום או תשלום חלקי של שכר מינימום, פיצויי פיטורים, דמי הבראה ועוד. לצד זאת, ישנו גם מחסור במידע לגבי זכויות נשים בעבודה, הן בקרב העובדות והן בקרב המעסיקים.
עם פרוץ הקורונה, לא הופתענו לגלות שעובדות מהחברה החרדית נפגעו בצורה משמעותית יותר מעובדות ממגזרים אחרים. בתחילת הגל הראשון הושבתו 30% מהעובדות החרדיות (כ־50% יותר מעובדות יהודיות שאינן חרדיות). בימים אלה אנחנו מפרסמות דוח שבו אנו מנתחות את השנים הראשונות בעבודת הקו לחרדיות - הפניות לקו, הממצאים העולים מהן, והחסמים העיקריים העומדים בפני עובדות חרדיות - ומציעות פתרונות וצעדי מדיניות למצבן המורכב. רק פתרונות שבוחנים את מצבן של העובדות החרדיות בפריזמה של הצטלבות זהויותיהן – יוכלו לשפר את תנאי ואיכות התעסוקה שלהן.
הנשים החרדיות הן חלק משמעותי משוק העבודה ומכוח העבודה בחברה החרדית (כיום כ־75% מהן עובדות), והן המפרנסות העיקריות ברוב משקי הבית החרדיים. האינטרס שלהן בהעסקה חוקית, הוגנת ושווה הוא אינטרס ציבורי כללי, והדיון לגבי אפלייתן בעבודה נוגע לכולנו. משבר הקורונה חידד את הצורך של התא המשפחתי־החרדי בקיום כלכלי עצמאי. אנחנו חייבות וחייבים לוודא שהעובדות החרדיות יצאו מהמשבר מחוזקות, כתנאי לחברה חרדית בת קיימא.
הכותבת היא מנהלת הקו הפתוח ומערך האכיפה בשדולת הנשים