באחת מפעולותיי הראשונות כחברת כנסת, זכיתי לממש יוזמה שהגיתי לפני שנים ולהניח את חוק יסוד מגילת העצמאות. החוק מחייב לפרש את חוקי מדינת ישראל בראי הכרזת העצמאות, כמסמך המבטא את ״חזון העם והאני מאמין שלו”. הכרזת העצמאות מהווה מקור פרשני בעל עוצמת השראה לפעולות מדיניות רבות, כולל פרשנות משפטית, כפי שראינו סביב סערת חוק הלאום. גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי יש לפרש את זכויות היסוד של האדם  ברוח מגילת העצמאות. אולם החוק הישראלי אינו מכיר במגילת העצמאות כחובה פרשנית חוקתית. במקום זאת, נוצרים הסדרים בלתי מספקים, טלאי על טלאי. הצעת החוק שהגשתי תבטיח את יציבות מעמדה של הכרזת העצמאות כמקור השראה מחייב לפרשנות המשפט הישראלי כולו.

יריב לוין נועל את הכנסת ה-23 (צילום: ערוץ כנסת)

הכרזת העצמאות קבעה את חזון, ייעוד וערכי המדינה. היא המסמך המכונן שעל יסודותיו קמה וקיימת מדינת ישראל - היהודית והדמוקרטית. היא "החוקה" שמעולם לא אושררה, ושמדינת ישראל כל כך זקוקה לה, תמיד ובתקופה זו ביתר שאת. מגילת העצמאות היא המצפן הלאומי של ישראל והעם היהודי. מבחינתי, מגילת העצמאות נותנת מענה לאתגרים שהביאו אותי לכנסת ישראל: המחויבות לחוסנה הפנימי של החברה הישראלית ולאיחוי הקרעים בעם, הקשר עם אחינו ואחיותינו בתפוצות, והמלחמה המשפטית־תודעתית המתנהלת נגד מדינת הלאום היהודי בזירה הבינלאומית. החוק החדש יאחד בין כלל אזרחי מדינת ישראל המקבלים את דמותה וזהותה כיהודית ודמוקרטית, בין העם היהודי בישראל ובתפוצות ובין מדינת ישראל ומשפחת העמים המחויבת לערכים משותפים. זהו לא חוק אישי ולא חוק פוליטי. ההפך. דווקא בעת מורכבת זו, נציגי הציבור הישראלי בכנסת יכולים וצריכים להעבירו בהסכמה רחבה, מתוך מחויבות לממלכתיות ואחריות, ועל בסיס הכרה והבנה של שלל האתגרים שעליהם מגילת העצמאות נותנת מענה.

ההתנגדות לעיגונה של מגילת העצמאות מעידה על המאבק האמיתי המתחולל על דמותה וזהותה של מדינת ישראל: האם ישראל היא מדינת כל אזרחיה, מדינת הלכה, או האם היא – כפי שנועדה ונוסדה להיות – מדינה יהודית ודמוקרטית על פי חזון, ייעוד וערכי מגילת העצמאות. ביכולתנו ובאחריותנו להכריע אחת ולתמיד את המאבק המאיים על קיומה, על ידי עיגון מגילת העצמאות והפיכתה לחוקה שצריכה הייתה להיות.

לצד משבר בריאותי, חברתי וכלכלי, החברה הישראלית שרויה במשבר אמון עמוק. הערבות ההדדית שעל בסיסה קמה המדינה מאוימת מחוץ ומפנים. במגילת העצמאות גלומה ההזדמנות לחידוש הברית על מנת לשקם אמון וערבות הדדית בין המדינה לאזרחיה, ובין אזרחיה לבין עצמם. בנוסף, מגילת העצמאות מחייבת כל רשות לעשות את עבודתה באופן אחראי, ראוי ושקוף ומייצרת איזון בין הרשויות. בזכות מגילת העצמאות אנו יושבים כאן היום. כפי שדוד בן גוריון ומנהיגי התקופה ההיא זיהו את גודל השעה, כך, בדרכנו למערכת בחירות נוספת אנו נקראים היום לגלות אחריות, להתעלות מעל למפריד, לזהות את הזכות והחובה ולהבטיח את עיגונה של מגילת העצמאות בספר החוקים של מדינת ישראל. 

הכותבת היא חברת כנסת מטעם כחול לבן