לא היה שוחר דמוקרטיה אחד שלא נחרד מהתמונות חסרות התקדים שנראו אתמול בגבעת הקפיטול בוושינגטון. מיד לאחר האירוע רבים נחרדו ועסקו בהתכנות לאירועים דומים כאן בישראל. השמאל סימן את החשודים המיידים – הלא הם תומכי נתניהו. כעת ברצוני להציע לקחים מעט שונים. 

ראשית באשר לתהליך הבחירות, אציין שבמהלך כהונתי, הגשתי הצעת חוק (שמרבית דרישותיה התקבלו בוועדת הבחירות), להגברת השקיפות בבחירות ע"י הצבת מצלמות ופרסום פרוטוקולים. אם אין לציבור אמון בבחירות, כאוס הוא לא שאלה של האם, אלא שאלה של מתי.

תומכי טראמפ בוושינגטון בזמן ההצבעה בקונגרס על ניצחון ביידן (צילום: רויטרס)

בנוגע להקבלות השונות שמנסים לבצע בין ארה"ב לישראל:

סכנה לדמוקרטיה

מרגש לראות שהשמאל מבין שאי קבלת תוצאות הבחירות, היא הסכנה הגדולה ביותר שיש לדמוקרטיה. ודווקא כאן חשוב להזכיר את ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק שאמר: "אם נתניהו ינצח, נצטרך לצאת מיליון אזרחים ולבלום אותו בגופנו" (11.09.19). הסתה פרועה שכזו כנגד הדמוקרטיה לא זכתה לגינויים בצד שכל כך חרד לדמוקרטיה. 

כמו כן, חשוב לציין שאי קבלת תוצאות היא אכן בעיה קשה. זו בעיה חמורה כשאנשים פשוטים לא מקבלים את תוצאות הבחירות. אולם היא חמורה שבעתיים כשמנסים לסכל את התוצאות באמצעים משפטיים. כשפרופסורים "נכבדים", פוליטיקאים, שופטים, עורכי דין ועמותות "לאיכות השלטון" דורשות מבית המשפט העליון להדיח מנהיג נבחר, וזה במקום לגלגלם מכל המדרגות, מעז לדון בעתירות, יש כאן סכנה לדמוקרטיה. הגיעה העת להבין זאת.

נקודה נוספת שטורדת את מנוחתי היא שהשמאל מייחס שתי פרשנויות מנוגדות למושג "סכנה לדמוקרטיה": האם זה אי קבלת רצון הבוחר או אי קבלת רצון בג"ץ. בארה"ב, זה אי קבלת רצון הבוחר. ואילו בישראל, השמאל מזהה "סכנה לדמוקרטיה" דווקא בהגנה על נבחרי הציבור מפני  התערבות מתמשכת של בג"ץ. יכול להיות שהכל פוזיציה?

אלימות

אלימות לא ניתן לקבל. לא כשמדובר בתומכי טראמפ ולא כשמדובר בתנועות כמו ה"דגלים השחורים", קריים מיניסטר או כל תנועה אחרת. רק ביולי האחרון ניסו אנארכיסטים לפרוץ לבית ראש הממשלה ודיברו במושגים של הפלת "הבסטיליה". מעניין שהדבר היחיד שעניין את השמאל אז היה שמירה על "זכות ההפגנה".

שיח מסית

לשיח מסית כנגד מוסדות שלטון אכן יש השפעה. ולכן רצוי שמנהיגי ציבור ייזהרו שבעתיים כשתוקפים בצורה ברוטאלית ראש ממשלה נבחר וייזהרו בלשונם לפני שהם מכנים אותו בכינויי בוגד או נוכל. השיח המסית מחלחל לציבור ולאנשים הפשוטים, ובסוף גם גורמות להפגנות אלימות והפרות סדר חמורות.

השתקה

הסכנה הגדולה ביותר היא ההשתקה. נראה שיש מי שמנסה לנצל את האירועים בארה"ב כדי לבצע השתקה.בדמוקרטיה מתוקנת, ראוי לבדוק את הדברים, לתקן אם צריך או לפחות לא לזלזל. כשיש ציבור עצום, שרואה שמזלזלים בביקורת עם טענות שניתן לסכם אותן ב"שומרי הסף לעולם לא טועים" ו"המערכת תבדוק את עצמה", זה בטח לא תורם לשיח.

הגיעה העת שנבין שסיסמת "הדמוקרטיה בסכנה", לא יכולה לשמש פטנט להשתקת הימין. הצורך להגן על הדמוקרטיה מפני ניצול ציני שכזה הוא צו השעה.  

הכותב הוא חבר כנסת מטעם הליכוד