על אירועי הפריצה לקונגרס אי אפשר לעבור לסדר היום. הנשיא טראמפ המיט חרפה על הדמוקרטיה האמריקאית, הותיר כתם בל יימחה וחילל את ערכי החופש והדמוקרטיה. הסתת המתפרעים אל עבר גבעת הקפיטול היא מעשה בלתי נסלח, והאשם כולו על כתפיו.

תומכי טראמפ פרצו לקונגרס והתעמתו עם שוטרים (צילום: רשתות חברתיות)

אלא מבלי להמעיט באחריותו הכבדה של טראמפ לאירועי הקונגרס ולחומרתם, גם תגובת הרשתות החברתיות לאירועים אינה עולה בקנה אחד עם הרעיון הדמוקרטי. סגירת חשבונותיו של טראמפ בטוויטר ובפייסבוק לצמיתות היא פגיעה יוצאת דופן ובלתי מידתית בחופש הביטוי. כך גם מניעת הגישה של ענקיות טכנולוגיה כמו אמזון וגוגל לרשת החברתית פארלר, וההגבלות על משתמשי הרשתות שאינם מחזיקים בעמדה הנכונה. כך, בעוד פוליטיקאים שמרנים ואנשי ימין - מושתקים, חמינאי ורוחאני, למשל, אומרים את דברם באין מפריע. סתימת הפיות הזו הייתה צריכה להקים קול זעקה בקרב כולם משמאל ומימין, משום שגם כאן, גם אם באופן אחר, מדובר במתקפה על הדמוקרטיה.

הגיעה העת לראות ביושר, באומץ ובהגינות את התמונה כולה: לצד הקיצונים בימין, בעת האחרונה, בשקט ובהדרגה מדאיגה, אנו עומדים בפני סחף פרוגרסיבי המסכן אף הוא בתורו את ערכי הדמוקרטיה הליברלית. אין למעשה דבר בין השמאל הפרוגרסיבי והליברליזם. נטיותיו של השמאל הזה הן לעתים בולשביקיות וטוטליטריות, הוא מתמחה בסתימת פיות, ומקדם רב־תרבותיות קיצונית המערערת על ערכי הליברליזם עצמם. יש להיזהר מהליברליזם המדומה הזה, משום שזרמיו האפלים טומנים בחובם כפייה ואלימות. אל מול הארגונים המסוכנים והגזעניים מימין, ניצבים אנרכיסטים ופעילי אנטיפה משמאל.

חשבון הטוויטר המושעה של טראמפ (צילום: רויטרס)חשבון הטוויטר המושעה של טראמפ (צילום: רויטרס)

את הרקע לאירועי הקונגרס יש לראות גם כשיא של דרדור השיח הציבורי. הדמגוגיה, הניסיון הנואש לקושש לייקים ולהקצין מסרים, הציניות הפושעת שנועדה לגייס תמיכה בציבור, השקרים והפייק ניוז, השיח הרדוד המסית והמתלהם - כל אלה תרמו לבעירה, והם אלה המסכנים את השיטה הדמוקרטית בעולם וגם בישראל. לאלה יש להוסיף את חוסר ההבנה של ציבורים מסוימים את הרעיון הדמוקרטי המגלם את שלטון הרוב, השמירה על חירויות הפרט, שלטון החוק והאיזון בין הרשויות. ההיסטוריה כבר לימדה אותנו למרבה הצער כי כאשר מתרבים הקלקולים בדמוקרטיה, נחשפים זרעי הפורענות ובוקעים ניצני האנרכיה. מכאן הדרך לעריצות עלולה להיות קצרה.

השיח הציבורי והוויכוח הפוליטי אינם חד־ממדיים. אי אפשר לגנות את המפגינים בלי לגנות את סתימת הפיות. אי אפשר להוקיע פגיעה בדמוקרטיה מצד פוליטיקאי מימין ולהתעלם מזרמים אנטי־דמוקרטיים בשמאל. הדמוקרטיה נתונה למתקפה מצד קיצונים משני צדי המתרס, ועלינו לשמור עליה ולחדש את האמון בה, למתן את השיח המתלהם ולגנות הן את האינדוקטרינציה המנסה לפסול מחנה שלם, והן את הסגידה ופולחן האישיות לפוליטיקאי כזה או אחר. לצורך זה נדרשת מנהיגות של אמת, מנהיגות ישרה ואמיצה שלא נגררת אחר הלך רוח ציבורי חולף, מנהיגות אחראית וממלכתית שתאחד ותכבד את כללי המשחק ואת ערכי החופש והדמוקרטיה.