כמיליון מובטלים יושבים בימים אלו חסרי מעש בבית, ולמאות אלפים מהם אין אפילו תקווה לחזור לעבודה בענפי השירותים, התרבות, התיירות וההסעדה. גם אם ענפים אלה יחזרו לפעילות, זה יהיה תהליך ארוך ואטי. ממשלת ישראל לא התעלמה מהבעיה והחליטה על הקמתה של מנהלת ההכשרות המקצועיות, שאכן התחילה בשבועות האחרונים לגבש תכנית לקידומן של הכשרות והסבות מקצועיות. אבל המנהלת לבדה, שחסרה את המערך התשתיתי הנדרש לפעילות בסדר גודל כזה, תתקשה לעמוד לבדה באתגר.

הפתרון נמצא מתחת לפנס, בדמותן של המכללות הטכנולוגיות - מכללות ציבוריות המכשירות עשרות אלפי סטודנטים מדי שנה למקצועות ההנדסאים והטכנאים; מכללות אשר כבר היום פועלות בשטח בתחומים אלו, ערוכות וגמישות מספיק להתאים את עצמן להכשרות מקצועיות אחרות, כמו גם להמשך שיתוף הפעולה עם המעסיקים. אותם מעסיקים יקלטו את עוברי ההכשרות ויהוו אופק מקצועי עבורם.

מבצע החיסונים מהווה הוכחה לעוצמתה של המדינה כשהיא מסתייעת בתשתית קיימת ומעצימה אותה. בלי קופות החולים, לא ניתן היה להצליח במבצע החיסונים, ובלי המכללות הטכנולוגיות, לא ניתן יהיה להצליח לייצר הכשרות מקצועיות משמעותיות. אף אחד לא היה חושב להקים מאפס מערך לצורך חיסון הישראלים. היה ברור כי מסתייעים בקופות החולים ובבתי החולים הקיימים, עם שיפורים ותקציבים והרחבת המשאב האנושי. על אותו משקל, גם למכללות הטכנולוגיות יש מבנים קיימים, ניסיון, ידע שנצבר במשך שנים, קשרים עם מעסיקים וצוותי הוראה שיכולים לייצר מענה מהיר וטוב להכשרות. המכללות אינן רק קבלן ביצוע, אלא יכולות להיות שותף אמיתי לקביעת מדיניות ההכשרה, בהיותן פרושות בכל הארץ ונותנות מענה לכל אזור לפי צרכיו. נכון יותר להעצים תשתית קיימת וידע צבור, במקום להקים תשתית חדשה או להיעזר בגופים שהעיסוק בהכשרות המקצועיות הנידונות אינו בפעילות השוטפת שלהם. המכללות הטכנולוגיות הן בעלות הניסיון בהכשרה לתחומים מעשיים, והן יכולות וערוכות לייצר למובטלות ולמובטלים את התקווה לתעסוקה ארוכת טווח. בראש ובראשונה כי הן בפועל חלק מעולם התעסוקה, משתפות פעולה כאמור עם מעסיקים ופועלות כל העת כדי להתאים את עצמן לדרישות שוק העבודה.

לא די בכך שההכשרות יהוו פלסטר זמני לתעסוקת המובטלים, אלא הן יביאו עמן גם הזדמנות אמיתית לניצול התקופה המאתגרת שאנו עוברים כדי להכשיר עובדות ועובדים רבים ככל הניתן לתפקידים שהמשק הישראלי זקוק להם. ייתכן שאלו רואים במשבר הנוכחי הזדמנות לשינוי תעסוקתי ולפיכך שמחים על ההזדמנות לשינוי ולתרומת המדינה עבורם. יש לייצר הכשרה שבסיומה תעסוקה לטווח ארוך, ולא פתרון זמני שיחזיק כמה חודשים ויקרוס שוב.

כמו שהמדינה סמכה על קופות החולים, כך היא צריכה לסמוך על המכללות הטכנולוגיות. יש להעצים את פעילותן. שיתוף פעולה בין המנהלת ובין המכללות הטכנולוגיות יכול למנף את ההכשרות בפרק זמן קצר. במקום להתחיל ללמוד מאפס מהם הצרכים ומה הכלים היישומיים כדי להשיב את מדינת ישראל למסלול של פריון והפחתה משמעותית של האבטלה, זה הזמן לשתף פעולה, לוותר על האגו ולהתקדם. 

הכותבת היא יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות