נדמה כי בנט לא מבין את ההשלכות של הממשלה שהוא מבקש לעמוד בראשה

קשה לי להבין למה נפתלי בנט לא רואה את הדברים. נזקיה של “ממשלת הטלאים”, שהוא מבקש לעמוד בראשה, ללא יכולת של ממש להשפיע על מהלכיה, לתפיסתי, יהיו בלתי הפיכים. גם אם היא תישאר על כנה חודשים ספורים בלבד, מה שלגמרי לא בטוח, בגלל שחולשת מרכיביה תיצור דבק רב־עוצמה, האדמה החרוכה שהיא תשאיר מאחוריה - שנים אי אפשר יהיה לגדל בה דמוקרטיה אמיתית. שלל המפלגות שירכיבו את קואליציית הגמדים שעליה תתבסס הממשלה לא ישאירו אבן על אבן בשיטת הממשל שנוהגת בישראל מאז הקמתה. להצבעה בקלפי לא יהיה עוד כל ערך, וזאת תהיה הדרך של האוליגרכיה הלבנה לבטל את היתרון הדמוגרפי של גוש הימין, ההולך וגדל משנה לשנה.

והנה הסצנריו לידיעת בוחריו של בנט וחבריו לסיעה: כבר בימיה הראשונים של “ממשלת השינוי” היא תמנה את פרקליט המדינה, משרה שהמחזיק בה יושב על כיסאו במשך קדנציה בת שש שנים; וכבר ראינו את מידת השפעתו של מי שמחזיק במשרה הזאת על כל מערכת המשפט. זמן מה לאחר מכן יתמנו שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון, במקומם של חנן מלצר ומנחם (מני) מזוז. שר המשפטים, מי שיושב בראש הוועדה לבחירת שופטים, לא יהיה כנראה ממפלגתו של בנט, והשפעתו על אופיים של המינויים החדשים תהיה מינורית; אם בכלל.

ועוד לא אמרתי כלום על מינויים בתחומים אחרים שישפיעו על חיינו למשך שנים; ראש השב”כ, ראש המוסד וראש המל”ל כבר נמצאים בהמתנה למחליפיהם. גם הרמטכ”ל מסיים קדנציה בת שלוש שנים בראשית השנה הבאה, והשאלה אם זו תוארך בעוד שנה, כמקובל, לא תהיה מונחת כנראה לפתחו של בנט. החונטה השמאלנית כבר תדאג לכך. גם היועץ המשפטי לממשלה מסיים את תפקידו בראשית השנה הבאה, ומינויו של הבא אחריו יהיה קריטי לעצם יכולתו של גוש הימין לחזור אי פעם לשלטון.

בנט לא מבין את זה, לפחות כך עולה מהצהרותיו. כבר היום מתייחסים אליו בחדרי חדרים של גוש אנטי־ביבי בהרבה זלזול. הוא יהיה ראש ממשלה למטרה מאוד ספציפית; החלפת היושב בלשכת ראש הממשלה. לאחר מכן הוא יהפוך, כך אני רואה את הדברים, למעין בובה על חוט. הוא לא יוכל לקדם דבר מכל מה שהוא מאמין בו. המשנה הימנית שלו תהפוך לפלקט שיהיה תלוי על הקיר בכניסה ללשכת ראש הממשלה.

לכל אחת מהמפלגות שירכיבו את הקואליציה העתידה לקום - יש סדר יום משלה. אין דבר שמקשר בין כל המפלגות הללו. השנאה לבנימין נתניהו איננה יכולה לשמש מצע לעבודה משותפת. בנט מקווה, כמובן, שתינתן לו זכות וטו או שתיקבע מעין פריטטיות, אבל זה לתפיסתי לא יקרה. במרצ ובעבודה, כמו גם במפלגות הערביות, לא ייתנו לזה לקרות. צה”ל יהפוך לצבא משותק. יכול להיווצר מצב שביהודה ובשומרון לא יוכלו להעמיד אפילו פנס רחוב ללא אישורם של מרב מיכאלי וניצן הורוביץ. בית הדין הבינלאומי בהאג יזכה לשיתוף פעולה מלא. יכול להיות שאני, כהרגלי, רואה שחורות, אולם בדבר אחד אני בטוח: זאת תהיה הקדנציה האחרונה של בנט. את אולם המליאה הוא יראה לאחר הבחירות הבאות רק מהסלון בביתו.