אחת הסוגיות המוכרות בגמרא, העוסקת במעבר ממשבר לצמיחה, מספרת את סיפורם של רבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יהושע ורבי עקיבא, שהגיעו לירושלים. כשנעמדו על הר הצופים, במקום שממנו נראה חורבן בית המקדש, החלו החכמים לבכות, למעט רבי עקיבא שצחק.

שאלו אותו החכמים: מדוע אתה צוחק? שאל אותם: מדוע אתם בוכים? אמרו לו: בית המקדש שעליו נאמר שאסור לאיש זר להלך שם וכעת הולכים בו שועלים, שלא נבכה? אמר להם רבי עקיבא: מרגע שנתקיימה נבואת החורבן, אין לי ספק שתתקיים גם נבואת הגאולה.

אמרו לו החכמים: "עקיבא, ניחמתנו". שלושת החכמים עסוקים היו בהווה. בכאן ועכשיו. רבי עקיבא עשה זום אאוט והביט פני עתיד.

בצומת דומה לזה שבו עמדו שלושת החכמים ורבי עקיבא ניצבים כיום נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'. בנט רואה את ההזדמנות הנוכחית שלו בעוד סמוטריץ' צופה פני עתיד. בנט מבין שאם הוא לא ינצל את ההזדמנות להיות ראש ממשלה כעת, ייתכן שההזדמנות לא תשוב.

לא מופרך לשער שבנט מעריך שאם ילך לממשלה עם יאיר לפיד, קולות הימין לאחר תום עידן נתניהו (בהנחה, שכלל לא בטוח שתעמוד במבחן המציאות, שנתניהו לא יתמודד יותר) יהיו פריכים ויחולקו מחדש. תפיסת בנט נשענת על העובדה שהמותג "נתניהו" חזק מהמותג "הליכוד".

יאיר לפיד, נפתלי בנט (צילום: פלאש 90)יאיר לפיד, נפתלי בנט (צילום: פלאש 90)

מאבק עם יו"ר הליכוד העתידי כיו"ר ימינה ורה"מ לשעבר נראה לבנט כנקודת פתיחה טובה, והוא כנראה מעדיף את הערוץ הזה על פני השתלבות בליכוד והתמודדות מתוך המפלגה. האם זהו צל"ש או טר"ש? נמתין לראות.

סמוטריץ' חייב היה להיות חלק מהשלטון כדי לבסס את מנהיגותו הסרוגה. הוא היה שר ביצועי טוב מאוד, ודרך משרד ביצועי קל יותר לצרף קהלים חדשים המזדהים ברמה האינסטרומנטלית ולא הערכית. במבט צופה פני ממשלה רעועה בראשות ברית האחים בנט־לפיד ובחירות באופק, סמוטריץ' נשאר צמוד לאידיאולוגיה הימנית.

# # #

בשבועות האחרונים, בביצת הטוויטר ומעט מחוצה לה, התפתח שיח על קריסת מגזר הציונות הדתית. אני מבקש לומר שכבר שנים ארוכות המגזר הסרוג הוא בלוק טכני, והוא אינו באמת "מגזר".

לא ניתן להכיל קשת עמדות שונות כל כך ביחס לשירות צבאי לבנות, אופייה של השבת הישראלית, קהילת הלהט"ב ועוד לא מעט נושאים ולכנות קבוצה שכיפה סרוגה לראשם, בגדלים שונים ובצבעים שונים, כמגזר אחד.

תוך שהוא סימן את הימין הפוליטי כקהל מטרה, בנט ביקש כהחלטה מודעת להגדיר את הקהל הציוני־דתי כקהל מטרה משני, במקרה הטוב. מתוך שבעת הח"כים של ימינה - שלושה אינם דתיים. זו אינה רשימה דתית־לאומית, אלא רשימה ימנית בלבד.

הבידול הזה משמעותי. לח"כ אביר קארה אין מפגשים בבית הכנסת שבהם ילחצו עליו שלא לשבת בממשלה אחת עם ניצן הורוביץ. ואכן, בעת כתיבת שורות אלו הימניות השורשית של ח"כ עמיחי שיקלי יצרה בעיה לבנט. אחרי הודעתו שלא יצטרף לממשלה עם השמאל, האם ח"כ עידית סילמן תוכל להישאר לקידוש השבת בבית הכנסת?

סמוטריץ' מבקש לקחת בעלות על הציונות הדתית. בשונה מבנט הוא צמצם את קהל המטרה שלו ומבקש למקסם אותו בגבולות החדשים.

סמוטריץ' מבקש להיות נציגם של המפד"לניקים של פעם והחרד"לים של היום. שינוי שם המפלגה אינו סמנטי בלבד. מטרתו, בטווח הארוך יותר, היא ליצור חיבור של קהלים שקשה היה להם להתחבר לסמוטריץ' האיש, ואולי המיתוג המפלגתי יקל עליהם.

בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

טעות משמעותית של צוות המו"מ של הליכוד הוא בהבנת מקומם של הרבנים. המונח "דעת תורה" שונה בין החרדים לחרד"לים. דעת תורה היא אינה עמדת ההלכה. הבלבול בין המונחים בזבז לנתניהו זמן יקר.

דעת תורה באה לבטא את עמדת התורה ביחס לשאלות אשר אין להן מענה ברור בהלכה. עמדת ההלכה ברורה וידועה, והתפיסה החרדית מאפשרת מקום לרב לקבוע גם את התחום האפור.

הפוליטיקאי החרדי, ברגע שבו הוא מפנה שאלה משמעותית לרב שלו, מעקר לחלוטין את שיקול דעתו. עמדתו במקרה הטוב היא המלצה המונחת לפתחם של הרבנים.

לא מוגזם יהיה להעריך שסמוטריץ' לא היה מחדד את עמדתו ביחס לממשלה הנשענת על מנסור עבאס, לולא ידע בוודאות שהרב דרוקמן איתו מלא־מלא. המסע שערך סמוטריץ' עם הרב במהלך הבחירות האחרונות הפכה את זקן רבני הציונות הדתית למרן הסרוג.

בניגוד למעשהו של הרב טאו, אין תסריט שהרב דרוקמן – במקרה שהמנדט יגיע לכנסת – יפרסם עמדה הלכתית המאפשרת ממשלה בתמיכת עבאס ויאלץ את סמוטריץ' לנטוש את הדגל האידיאולוגי המרכזי שלו.

# # #

עם מעבר המנדט לבנט ולפיד, בהנחה שח"כ אבתיסאם מראענה תדע לחיות עם ראש הממשלה מרעננה, הלחץ עובר לשתי נשים ומתפצל לשני וקטורים. הווקטור הימני והווקטור הסרוג: ח"כ איילת שקד וח"כ עידית סילמן. ייתכן ששקד מעריכה כי קיים תרחיש שגם אם נתניהו יעזוב את בלפור הוא יכהן כיו"ר האופוזיציה.

במקרה כזה, ספק אם המנדטים הימניים יתפזרו לכל עבר, ושקד חוששת לאבד את הבידול הימני שלה. לסילמן יהיה מאוד קשה להיות זו שתעניק את הכשרות (גם אם היא כשרות "צהר") ליו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי כשרת המשפטים. ועוד לא אמרנו כלום על זה שאם יש לנו ראש ממשלה עם 7 מנדטים, אזי יש עוד מפלגה אחת עם ראש מפלגה מנוסה לא פחות – גדעון סער - שיכול גם הוא לרצות לשאת במשא.

אם ממשלת הפריטטיות הייתה הכלאה מוזרה, כנראה שממשלת הגושים הפריטטיים תהיה מוזרה לא פחות. בחירות חמישיות? אל תמהרו להוריד את תרחיש ההגעה החוזרת לקלפיות מסדר היום.

הכותב הינו דובר עיריית בית שמש ולשעבר יועץ יו"ר ש"ס לתקשורת ודובר המפלגה
[email protected]